זוהר, האדרא רבא, סימן ג׳

א׳ תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, סִתְרָא דְּסִתְרִין טָמִיר דִּטְמִירִין, אִתְתְּקַּן וְאִזְדְּמַן, (כלומר אשתכח, ולא אשכח ממש, אבל אתתקן ולא דידע ליה משום דהוה עתיק דעתיקין) (אבל בתיקוני ידיע) כְּחַד סָבָא דְּסָבִין, עַתִּיק מֵעַתִּיקִין, טָמִיר מִטְּמִירִין, וּבְתִּיקוּנוֹי יְדִיעַ וְלָא יְדִיעַ. מָארֵי דְּחִוָּור כְּסוּ (ס"א בסומק), וְחֵיזוּ בּוּסִיטָא (ס"א בוצינא) דְּאַנְפּוֹי (נ"א באנפוי), יָתִיב עַל כּוּרְסְיָיא דִּשְׁבִיבִין, לְאַכְפְּיָיא לוֹן.

ב׳ אַרְבַּע מְאָה אַלְפֵי עָלְמִין, אִתְפְּשָׁט חִוָּורָא דְּגוּלְגַּלְתָּא דְּרֵישׁוֹי. וּמִנְהִירוּ דְּהַאי חִיוָּורָא, יַרְתֵּי צַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, ד' מְאָה עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית כ״ג:ט״ז) אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר.