זוהר, האדרא רבא, סימן ל״ה

א׳ תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה נָפִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְתָּקַּן, וְסָלִיק וְחָפֵּי בְּעִלְעוֹי, בְּתִקְרוּבְתָּא דְּבוּסְמָא. הַאי תִּקּוּנָא יָאֶה וְשַׁפִּירָא, לְאִתְחַזְיָא הוֹד וְהָדָר הוּא (ס"א הוד עלאה). וְתַנְיָא, הוֹד עִלָּאָה, נָפִיק וְאִתְעַטָּר וְנָגִיד לְאִתְאַחֲדָא (ס"א ליאה דעלעין) בְּעִלְעוֹי, וְאִתְקְרֵי הוֹד זָקָן. וּמֵהַאי הוֹד וְהָדָר, תַּלְיָין אִלֵּין לְבוּשֵׁי, דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ, וְאִינּוּן פּוּרְפִּירָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא. דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:א׳) הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, תִּקּוּנִין דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ, וְאִתְתָּקַּן בְּהַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, יַתִּיר מִכָּל דִּיוּקְנִין.

ב׳ וְתָאנָא הַאי הוֹד, כַּד אִתְנְהַר בִּנְהִירוּ דְּדִיקְנָא עִלָּאָה, (נ"א דא) וְאִתְפָּשַּׁט בִּשְׁאַר תִּקּוּנִין נְהִירִין. הַאי הוּא נוֹשֵׂא עָוֹן מֵהַאי גִּיסָא, וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע מֵהַאי גִּיסָא. וּבְגִין כָּךְ, (שיר השירים ה) לְחָיָיו כְּתִיב. וּבִצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא אִקְרֵי, הוֹד וְהָדָר וְתִפְאֶרֶת. דְּהָא תִּפְאֶרֶת הוּא עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י״ט:י״א) וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבוֹר עַל פֶּשַׁע. אֲבָל הַאי תִּפְאֶרֶת לָא אוֹקִימְנָא, אֶלָּא בְּתִקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְתִפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם. וְתַמָּן אִקְרֵי תִּפְאֶרֶת. וְכַד אִתְתְּקַל (ס"א אסתכל), בְּמַתְקְלָא חַד סַלְּקִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יֵאוֹת אַנְתְּ רִבִּי אַבָּא, לְאִתְבָּרְכָא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּכָל בִּרְכָאן נָפְקִין מִנֵּיהּ.