זוהר, האדרא זוטא, סימן י״ח

א׳ הַאי חָכְמָה שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מִנֵּיהּ מִתְפַּשְּׁטָן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. (שבילין ולא ארחין) וְאוֹרַיְיתָא בְּהוּ אִתְכְּלִילַת בְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. הַאי חָכְמָה אָב לַאֲבָהָן. וּבְהַאי חָכְמָה, שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא אִשְׁתְּכַח. וּבְגִין דָּא, חָכְמָה עִלָּאָה חָכְמָה תַּתָּאָה. כַּד אִתְפְּשָׁט חָכְמָה, אִקְרֵי אָב לַאֲבָהָן. כֹּלָּא לָא אִתְכְּלִיל אֶלָּא בְּהַאי. (ס"א כד מתפשטן חכמות, אתקרי אב לאבהן. כלא לא אתכליל אלא בהאי) דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:כ״ד) כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.