זוהר, הקדמה, סימן כ״ט

א׳ פִּקּוּדָא תְּשִׁיעָאָה לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי וּלְמֵיהַב לוֹן טַרְפָּא. דִּכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. נַעֲשֶׂה אָדָ"ם, מְשׁוּתָּפָא כְּלַל דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּצַלְמֵנוּ, עֲתִירֵי. כִּדְמוּתֵנוּ, מִסְכְּנֵי.

ב׳ דְּהָא מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא עֲתִירֵי, וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא מִסְכְּנֵי. כְּמָה דְאִנּוּן בְּשׁוּתְּפָא חֲדָא. וְחָס דָּא עַל דָּא, וְיָהִיב דָּא לְדָא וְגָמִיל לֵיהּ טִיבוּ, הָכִי אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְתַתָּא לְמֶהֱוֵי עֲתִירָא וּמִסְכְּנָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא, וּלְמֵיהַב דָּא לְדָא וּלְגָמְלָאָה טוּבָא דָּא לְדָא.

ג׳ וְיִרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וְגו' רָזָא דְנָן חֲמֵינָן בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּכָל מָאן דְחָס עַל מִסְכְּנֵי בִּרְעוּתָא דְלִבָּא, לָא מִשְׁתַּנִי דִיוּקְנֵיהּ לְעָלָם מִדִּיּוֹקְנָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. וְכֵיוָן דְּדִיוֹקְנָא דְּאָדָ"ם אִתְרְשִׁים בֵּיהּ, שַׁלִּיט עַל כָּל בְּרִיָּין דְּעָלְמָא בְּהַהוּא דִּיוּקְנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ט׳:ב׳) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְגו' כֻּלְהוּ זָעִין וְדָחֲלִין מֵהַהוּא דִיוּקְנָא דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ, בְּגִין דְּדָא הוּא פִּקּוּדָא מַעַלְיָא לְאִסְתַּלָּקָא בַּר נָשׁ בְּדִיוֹקְנֵיהּ דְּאָדָם עַל כָּל שְׁאָר פִּקּוּדִין.

ד׳ מְנָא לָן מִנְבוּכַדְנֶצַר (חייבא). אַף עַל גַּב דְּחָלַם הַהוּא חֶלְמָא, כָּל זִמְנָא דְּהֲוָה מֵיחַן לְמִסְכְּנֵי לָא שָׁרָא עֲלֵיהּ חֶלְמֵיהּ. כֵּיוָן דְּאַטִיל עֵינָא בִישָׁא דְּלָא לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי, מַה כְּתִיב, (דניאל ד׳:כ״ח) עוֹד מִלְּתָא בְּפוּם מַלְכָּא וְגו', מִיָּד אִשְׁתְּנֵי דִּיוּקְנֵיהּ וְאַטְרִיד מִן בְּנֵי נְשָׁא. וּבְגִין כָּךְ נַעֲשֶׂה אָדָם. כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָה, וּכְתִיב הָתָם (רות ב׳:י״ט) שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בּוֹעַז.