זוהר, הקדמה, סימן ז׳

א׳ בְּרֵאשִׁית רִבִּי יוּדָאי אָמַר מַאי בְּרֵאשִׁי"ת, בְּחָכְמָ"ה, דָּא חָכְמָ"ה, דְּעָלְמָא קָיְימָא עֲלָהּ, לְעָאלָא גוֹ רָזִין סְתִימִין עִלָּאִין. (בראשית מ ע"ב) וְהָכָא אִגְלִיפוּ שִׁית סִטְרִין רַבְרְבִין עִלָּאִין דְּמִנְהוֹן נָפִיק כֹּלָא, דְּמִנְהוֹן אִתְעֲבִידוּ שִׁית מְקוֹרִין וְנַחֲלִין, לְעָאלָא גוֹ יַמָּא רַבָּא. וְהַיְנוּ בָּרָא שִׁית מֵהָכָא אִתְבְּרִיאוּ. מַאן בָּרָא לוֹן, הַהוּא דְּלָא אִדְכַּר הַהוּא סָתִים דְּלָא יְדִיעַ.