זוהר, קרח, סימן ב׳

א׳ וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, קְרִיאֵי מוֹעֵד קְרִאֵי כְּתִיב, חָסֵר יוֹ"ד, אֲמַאי קְרִאֵי. אֶלָּא הָכִי הוּא, מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. וְרָזָא דָּא, כָּל אִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְאֲחִיד בְּהוּ, כֻּלְּהוּ זְמִינִין מֵאֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ג:ב׳) מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. וְאֵימָתַי (צ"ח) בְּשַׁעֲתָא דְּמוֹעֵד זַמִּין בְּעָלְמָא, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּזְמִינִין מִקֹדֶשׁ עִלָּאָה, הָכִי נָמֵי קֹדֶשׁ תַּתָּא זַמִּין לְחֵילוֹי, לְאַעְטְרָא וּלְאַעְלָאָה לְהוּ.

ב׳ קֹדֶשׁ עִלָּאָה יְדִיעָא, קֹדֶשׁ תַּתָּאָה חָכְמַת שְׁלֹמֹה, הָכִי נָמֵי אִיהִי זְמִינַת לְכָל חֵילָהָא. וְאִינּוּן חַיָּילִין כּוּלְּהוּ, זְמִינִין לְאִתְעַטְּרָא בְּהַאי קֹדֶשׁ תַּתָּאָה, בְּזִמְנָא דְּמוֹעֵד שַׁרְיָיא בְּעָלְמָא. וּכְגַוְונָא דְּחֵילָהָא קַיְימִין לְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי קַיְימֵי מְמָנָן דְּעַמָּא, כְּדוּגְמָא דִּילָהּ לְתַתָּא, וְעַל דָּא אִקְרוּן קְרִאֵי מוֹעֵד. וּבְגִין דְּאִנּוּן לְתַתָּא, קְרִאֵי מוֹעֵד חָסֵר, (כגוונא דלעילא) אֲבָל בִּשְׁלִימוּ יַתִּיר אִינּוּן.

ג׳ אַנְשֵׁי שֵׁם וַדַּאי, וְלָא אַנְשֵׁי יְיָ. וְדָא הוּא רָזָא, בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת, וְאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי הָכָא, אַנְשֵׁי שֵׁם וַדַּאי, כֵּיוָן דְּמִסִטְרָא דִּגְבוּרָה קָא אַתְיָין, אַנְשֵׁי שֵׁם אִינּוּן, הָא שְׁבָחָא דִּלְהוֹן יַתִּיר, אֲבָל אִינּוּן נַטְלוּ לְגַרְמַיְיהוּ. וְאִתְאַחֲדוּ בְּמַחְלוֹקֶת.