זוהר, נשא, סימן י״ד

א׳ אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַיְינוּ רָזָא דְּתָנֵינָן בְּזֹאת, (בראשית ב׳:כ״ג) כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹּאת. וּכְתִיב (בראשית ב׳:כ״ג) לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, וְזֹאת אִתְכְּלִילַת בְּאִישׁ, דְּהַיְינוּ חֶסֶד, וְזֹאת נוּקְבָּא. חֶסֶד דְּכַר. וּבְגִין כַּךְ דְּכַר דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחִוָּורָא דָּא, אִקְרֵי חֶסֶד. וְזֹאת אִתְקְרֵי צֶדֶק, דְּאַתְיָא מִסְטַר סוּמָקָא. וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אִשָּׁה. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב וְצִדְקָתוֹ, מַאי וְצִדְקָתוֹ. צִדְקָתוֹ דְּחֶסֶד, בַּת זוּגוֹ, דְּאִתְבָּסְמָא דָּא בְּדָא. וּבְגִין כַּךְ תָּנֵינָן, כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵין לוֹ בַּת זוּג, אָסוּר בַּעֲבוֹדָה, דִּכְתִּיב וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ.

ב׳ אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִשּׁוּם דְּלֵית שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא, בְּמַאן דְּלָא אַנְסִיב, וְכַהֲנֵי בַּעְיָין יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר עַמָּא, לְאַשְׁרְיָיא בְּהוּ שְׁכִינְתָּא. וְכֵיוָן דְּשָׁרַת בְּהוּ שְׁכִינְתָּא, שַׁרְיָא בְּהוּ חֶסֶד, וְאִקְרוּן חֲסִידִים. וּבַעְיָין לְבָרְכָא עַמָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים קמ״ה:י׳) וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה. וּכְתִיב, (דברים ל״ג:ח׳) תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. וּמִשּׁוּם דְּכַהֲנָא אִקְרֵי חָסִיד, בָּעֵי לְבָרְכָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרַכוּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּאִקְרוּן חֲסִידִים, וּכְתִיב וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה.