זוהר, נח, סימן י״ז

א׳ תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר אֲנִי אִתְעֲבִיד גּוּפָא לְנִשְׁמְתָא וַדַּאי דִּמְקַבְּלָא מִמַּה דִּלְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ אִתְרְמִיז בְּאָת קַיָּימָא דִּכְתִיב אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִי אִתָּךְ. אֲנִי דְּקָיְימָא בְּאִתְגַּלְּיָא מְזוּמֶנֶת לְמִנְדַע. אֲנִי כָּרְסְיָא לְמַה דִּלְעֵילָא. אֲנִי דְּעֲבִידְנָא נוּקְמִין לְדָרֵי דָרִין. וַאֲנִי כָּלִיל דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא. לְבָתַר אִתְרְשִׁים בִּלְחוֹדוֹי דְּאִזְדַּמַּן לְמֶעְבַּד דִּינָא. הִנְנִי. מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם.

ב׳ כֵּיוָן דְּאָמַר מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל לָא יְדַעְנָא דְּאִיהוּ מַיִם. אֶלָא אֶת הַמַּבּוּל לְאַסְגָאָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּאַף עַל גַּב דְּמַיָא הֲווּ. מְחַבְּלָא (לחבלא בהון מחבלא) (ד"א הוה) אָזִיל בְּעָלְמָא לְשֵׁיצָאָה בְּאִנּוּן מַיִין.

ג׳ אֲנִי יְיָ, הָכִי תָּנִינָן נְאֱמָן אֲנָא לְשַׁלְּמָא אֲגַר טַב לְצַדִּיקַיָּא וּלְאִתְפָּרַע מֵרַשִׁיעַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אַבְטַח לוֹן קְרָא לְצַדִּיקַיָּא בְּאֲנִי לְשַׁלְּמָא אֲגַר טַב דִּלְהוֹן לְעָלְמָא דְאָתֵי. וְאַגְזִים לְרַשִׁיעַיָּא לְאִתְפְּרַע מִנַּיְיהוּ לְעָלְמָא דְאָתֵי בְּאֲנִי.

ד׳ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. כְּמָה דְאוֹקִימְנָא דְּדָא הוּא מְחַבְּלָא דְעָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות י״ב:כ״ג) וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגוֹף. וְדָא הוּא לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִסִּטְרָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. דְּהָא כֵּיוָן דְּמָטָא זִמְנָא דְּאוֹרִיךְ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ד"א ל"ג ואוריך לון) עַד דְּאַשְׁלִים נֹחַ לְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה כְּדֵין לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. אָמַר הָכִי אוֹלִיפְנָא מִשְׁמֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק (ס"א ברבי יוסי מחוזאי) דְּאָמַר לָן (נ"א האי דאמרי לכון).