זוהר, פקודי, סימן כ״ט

א׳ תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאוֹקִים מֹשֶׁה יַת מַשְׁכְּנָא, אִסְתָּכַּל בְּכָל אִינּוּן עֲבִידָאן, דַּהֲווֹ כְּדְקָא יֵאוֹת, וּכְדֵין אוֹקִים לֵיהּ. וְכָל אִינּוּן עֲבִידָאן דַּהֲווֹ בֵּיהּ בְּמַשְׁכְּנָא, כָּל חַד וְחַד אַיְיתִיאוּ לֵיהּ לְמֹשֶׁה. וְרָזָא דָּא (תהילים מ״ה:ט״ו) בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ. מוּבָאוֹת לָךְ דִּכְתִּיב. (שמות ל״ט:ל״ג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה.

ב׳ אֲמַאי וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן. בְּגִין דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, הֲוָה זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה לְאִזְדַּוְּוגָא, וְעַל דָּא וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה, כְּמָה דְּאַיְיתֵי כַּלָּה לְבֵי חָתָן. בְּגִין דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִצְטְרִיךְ לְאַעֲלָא לְכַלָּה לְגַבֵּי חָתָן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים כ״ב:ט״ז) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָׁה. וּלְבָתַר אִיהוּ (רל"ח ע"א) יֵיתֵי לְגַבָּהּ, דִּכְתִּיב וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וּכְתִיב (במדבר י״ז:כ״ג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת.

ג׳ וְהָכָא מַה כְּתִיב, וְלא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וְגוֹ'. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דַּהֲוַת אִיהִי מִתַּתְקְנָא, כְּהַאי אִתְּתָא דְּאִתְתַּקְנָת וְאִתְקַשְּׁטָת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִיהִי קָא מִתְקַשְּׁטָת, לָא אִתְחָזֵי לְבַעְלָהּ לְאַעֲלָא לְגַבָּהּ. וְעַל דָּא וְלא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן בְּגִין כַּךְ וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה. עוֹד מַה כְּתִיב וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְגוֹ'.

ד׳ תָּא חֲזֵי, בְּכָל עֲבִידָן דְּמַשְׁכְּנָא, בְּכֻלְּהוּ הֲוָה גַּוְונָא דְּתִכְלָא. בְּגִין דְּתִכְלָא אִיהוּ גַּוְונָא לְאִתְעַטְּרָא בְּרָזָא דְּכָל גַּוְונִין. מַה כְּתִיב וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ', וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת וְגוֹ', וְהָא אוּקְמוּהָ, בְּרָזָא דִּכְתִּיב, (שמות כ״ח:ל״ו) וְעָשִׂיתָ צִיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַה'. וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַה'.