זוהר, פקודי, סימן ג׳

א׳ רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו ט״ז:ה׳) וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָּשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת וְגוֹ'. וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, הָא אוֹקִימְנָא, כַּד מַחֲשָׁבָה סָלִיק, בִּרְעוּ דְּחֶדְוָה מִטְּמִירָא דְּכָל טְמִירִין דְּלָא אִתְיְידַע וְלָא אִתְדְּבַק, מָטֵי הַהוּא חֶדְוָה, וּבָטַשׁ גּוֹ מַחֲשָׁבָה, וּכְדֵין עָאל בַּאֲתָר דְּעָאל.

ב׳ עַד דְּאִתְגְּנִיז בְּחַד הֵיכָלָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ טָמִיר לְעֵיל. וּמִתַּמָּן נַגְדִּין וְאִתְמַשְּׁכָן כָּל נְהוֹרִין, דִּימִינָא דְּנָטִיל בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר נָטִיל כֻּלְּהוּ. וּמֵהַהוּא סְטָר יְמִינָא, אִתְקַן כּוּרְסְיָּיא לְתַתָּא. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתְקִין לְהַהוּא כּוּרְסְיָּיא בְּחֶסֶד, וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת, דְּאִיהוּ תִּקּוּנָא דְּחוֹתָמָא דְּכֹלָּא. וְלָא יָתִיב עַל הַהוּא כּוּרְסְיָּיא, אֶלָּא בְּחוֹתָמָא דָּא דְּאִיהוּ אֱמֶת. בְּאֹהֶל דָּוִד, דְּאִיהוּ בֵּי כּוּרְסְיָּיא לְתַתָּא.

ג׳ שׁוֹפֵט וְדוֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִיר צֶדֶק. שׁוֹפֵט מִסִּטְרָא דְּדִינָא. וְדוֹרֵשׁ מִשְׁפָּט, מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי. וּמְהִיר צֶדֶק, אִיהוּ כּוּרְסְיָּיא דְּדִינָא, דְּאִיהוּ בֵּי דִּינָא לְתַתָּא. תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דָּא, מַשְׁכְּנָא לָא אִתְתָּקַּן אֶלָּא בְּסִטְרָא דָּא כְּגַוְונָא דָּא, דְּחֶסֶד כִּדְקָאָמְרָן לְעֵיל, וְעַל דָּא אִתְמְנוּן תּוֹלָדִין וְאִתָּתְקָנוּ כֻּלְּהוּ לְתַתָּא.