זוהר, פנחס, סימן ק״ט

א׳ אֶחָ"ד כָּבוֹ"ד, גִימַטְרִיָא מ"ה מִן חָכְמָה. דְּנָחִית לֵיהּ לְגַבֵּי אִמָּהּ, וּמִיַּד דְּנָחִית, קַשְׁרִין לֵיהּ עַמָּא בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִילִּין דְּרֵישָׁא. וּבְגִין דָּא בְּאַרְבַּע פָּרְשִׁיָין דִּתְפִילִּין, קַדֶּשׁ לִי, חָכְמָה. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, בִּינָה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל תִּפְאֶרֶת, כָּלִיל ו' סְפִירָן, בְּשִׁית תֵּיבִין. וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, מַלְכוּת, יַד כֵּהָה. צְּלוֹתָא כֶּתֶר כ' עַל רֵישֵׁיהּ, אֵין קָדוֹשׁ כַּידוָֹד, דְּסַנְדַּלְפוֹן קוֹשֵׁר כָּל צְּלוֹתִין, וְעָבִיד לוֹן כֶּתֶר.

ב׳ בְּהַהוּא זִמְנָא צָּרִיךְ לְסַדְּרָא מְנוֹרָא (ס"א פתורא) לִסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא, וּמַשְׁכְּנָא וּמְנַרְתָּא וַאֲרוֹנָא וּמַדְבְּחָא, וְכָל מִינֵי שִׁמּוּשָׁא דְּבֵיתָא דְּמַלְכָּא. וְלָאו בָּתַר פָּתוֹרָא אַזְלֵינָן דְּלָאו עוֹבָדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא אַזְלֵינָן אֶלָּא בָּתַר פָּתוֹרָא דְּאִיהוּ עוֹבָדֵי יְדוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ שְׁכִינְתֵּיהּ. מִשְׁכָּן דִּילֵיהּ, פָּתוֹרָא דִּילֵיהּ, מְנַרְתָּא דִּילֵיהּ, אֲרוֹנָא דִּילֵיהּ, מַדְבְּחָא דִּילֵיהּ, אִיהִי כְּלִילָא מִכָּל מָאנֵי שִׁמּוּשָׁא לְמַלְכָּא עִלָּאָה.