זוהר, פנחס, סימן ל״ב

א׳ דָּבָר אַחֵר שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, אֲמַאי. כְּדֵי שֶׁאֶתְחָסֵּד עִם אֲנִ"י. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ אֲנִ"י וָה"וּ. וַוי לֵיהּ לְמַאן דְּאַפְרִישׁ אֲנִי מִן הוּא. דְּאִתְּמַר (תהילים ק׳:ג׳) הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ. דְּכֹלָּא חַד בְּלָא פִּרוּדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל״ב:ל״ט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. אֲנִי יְדוָֹ"ד, אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר. וְדָא אֲנִי מִן אֲדֹנָ"י. יְדוָֹד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא.

ב׳ וּבְגִין דְּיְדוָֹ"ד אִיהוּ לִימִינָא דְּאִיהִי חֶסֶד, אָמַר, שָׁמְרָה נַפְשִׁי דְּאֶתְחַסֵּד בָּךְ עִם אֲנִי, וְאִיהוּ אֲדֹנָ"י לַגְּבוּרָה. וּבְתִפְאֶרֶת, אִתְחַבְּרָן תְּרֵין שְׁמָהָן יאהדונה"י. וְרָזָא דְּמִלָּה בְּחֶסֶד וּבִגְבוּרָה, (יחזקאל א׳:י״א) וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְמָעְלָה וּבְתִפְאֶרֶת, דְּאִתְקְרֵי (שמות ט״ו:ג׳) יְדוָֹ"ד אִישׁ מִלְחָמָה, מַה כְּתִיב (יחזקאל א׳:י״א) שְׁתַּיִם חוֹבְרוֹת אִישׁ, תַּרְתֵּין שְׁמָהָן מִתְחַבְּרָן בֵּיהּ כַּחֲדָא. וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֶת גְּוִיּוֹתֵיהֶנָה. תִּפְאֶרֶת אִתְקְרֵי גּוּף, (דניאל י׳:ו׳) וּגְוִיָּתוֹ כַתַרְשִׁישׁ יאההויה"ה.