זוהר, פנחס, סימן ה׳

א׳ רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (תהילים פ״א:ו׳) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ וְגוֹ'. הָא אוֹקְמוּהָ, דְּאוֹלִיף שִׁבְעִין פִּתְקִין, וְלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ יַתִיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים פ״א:ו׳) שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. אֲבָל מַאי עֵדוּת. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּתֵיהּ דְּפוֹטִיפַר הֲוַת אֲחִידָא בֵּיהּ לְהַהִיא מִלָּה, הֲוָה יוֹסֵף עָבִיד גַּרְמֵיהּ כְּמַאן דְּלָא יָדַע לִישָׁנָא דִּילָהּ, וְכֵן בְּכָל יוֹמָא עַד הַהִיא שַׁעֲתָא בַּתְרַיְיתָא, דִּכְתִיב (בראשית ל״ט:י״ב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ. מַאי וַתִּתְפְּשֵׂהוּ. אֶלָּא בְּגִין דְּעָבִיד גַּרְמֵיהּ כְּמַאן דְּלָא יָדַע לִישָׁנָא. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָוַוח לָקֳבְלֵיהּ, (משלי ז׳:ה׳) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחלִיקָה. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. אֶלָּא כָּל מַאן דְּנָטִיר גַּרְמֵיהּ מֵהַאי, אִתְקְשַׁר בָּהּ בִּשְׁכִינְתָּא, וְאָחִיד בְּהַהוּא עֵדוּת. וּמַאי הוּא. ה' דְּאִתּוֹסַף בֵּיהּ. דִּכְתִיב, עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. אוּף הָכָא י' אִתּוֹסַף בְּפִנְחָס, עַל דְּקַנֵּי בְּהַאי.