זוהר, פנחס, סימן ס״ד

א׳ וְעוֹד (ויקרא ט״ז:כ״ב) וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו, כַּד רְעוּתֵיהּ לְמֶעְבַּד קוּרְצְיָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ נָשָׂא כָּל חוֹבִין דְּיָכִיל לְמִסְבַּל לוֹן, עַד דְּאִתְעָבִיד כָּבֵד, (תהילים ל״ח:ה׳) כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנוּ, חוֹבִין עַל גַּדְפּוֹי. מֶה עָבִיד, סָלִיק לְטוּרָא עִלָּאָה, כַּחֲמָרָא כַּד אִיהוּ בָּעֵי לְסַלְּקָא לְטוּר גָּבוֹהַּ, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבַּד עָלֵיהּ. כַּד אִיהוּ לְעֵילָּא, וּבָעֵי לְסַלְּקָא לְפִי מִעוּט דְּאִשְׁתְּאַר לֵיהּ, אִתְיְקַר עָלֵיהּ מָטוּלָא, וְנָפִיל, וְאַפִּיל גַּרְמֵיהּ לְתַתָּא, וּבְכֹבֶד מַשָּׂא דְּאִתְתְּקַּף עָלֵיהּ, אִתְעָבִידוּ כָּל אֵבָרִין דִּילֵיהּ פֵּסְקוֹת, דְּלָא אִשְׁתְּאַר אֵבֶר שְׁלִים. אוּף הָכָא אִירָע לְסָמָאֵל וְנָחָשׁ, כָּבֵד וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, יֵצֶר הָרָע וּבַת זוּגֵיהּ זוֹנָה. מִתַּמָּן כָּל בַּת אֵל נֵכָר זוֹנָה. (ע"כ רעיא מהימנא) (ובחבורא קדמאה אמר ר' פנחס רכ"ד ע"א שייך רל"א ע"ב)

ב׳ אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, אוֹרְחָא דָּא הֲוָה מְתֻקָּנָא לִי, לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין מֵעַתִּיק יוֹמִין, זַכָּאָה עָלְמָא דְּאַנְתְּ שָׁארֵי בְּגַוִיהּ. וַוי לְעָלְמָא, דְּיִשְׁתַּאֲרוּן יַתְמִין, וְלָא יַדְעִין מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא כַּדְּקָא יָאוּת. ודַּאי הָכִי הוּא, דְּכָבֵד נָטִיל כֹּלָּא טַב וּבִישׁ. וְאַף עַל גַּב דִּמְשַׁטְּטָא וְלָקִיט כָּל חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, הָכִי נָמֵי זַכְיָין דִּלְהוֹן לָקִיט, בְּגִין לְקַיְּימָא קוּרְצֵיהּ. וְכֹלָּא הַאי וְהַאי מַקְרִיב לְגַבֵּי לֵב. וְאוֹרְחוֹי דְּלֵב, לָא נָטִיל אֶלָּא זְכִיכוּ וּבְרִירוּ וְצָחוּתָא דְּכֹלָּא, כְּמָה דְּאַמָרְת. וּשְׁאַר טִנּוּפָא וְלִכְלוּכָא, אַהְדָּר לְכָבֵד, וְנָטִיל כֹּלָּא בְּעַל כָּרְחֵיהּ, דִּכְתִיב וְנָשָׂא הַשָׂעִיר עָלָיו וְגוֹ'. מִלָּה דָּא אַהֲדַרְנָא, בְּגִין דְּיִתְבְּסַם לְפוּמִי כְּמִתְקָא דְּדוּבְשָׁא, זַכָּאָה חוּלָקִי דְּזָכֵינָא לְהַאי, לְמֵחמֵי דָּא בְּעֵינַי.

ג׳ אוּף הוּא פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קל״א:א׳) יְיָ לֹא גָּבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְגוֹ', הַאי קְרָא אָמַר דָּוִד, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה אָזִיל עַל כֵּיף נַהֲרָא, (והוה אמר) רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם הֲוָה בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא, דְּאוֹדֵי וּמְשַׁבַּח לְמָארֵיהּ כְּוָותִי. אִזְדַמְּנַת לֵיהּ צְפַרְדֵּעַ, אָמַר לֵיהּ, דָּוִד, לֹא תִּתְגָאֶה, דַּאֲנָא עֲבְדִית יַתִיר מִנָךְ, דְּמָסָרִית גּוּפָאי עַל מֵימְרָא דְּמָארִי, דִּכְתִיב (שמות ז׳:כ״ח) וְשָׁרַץ הַיְאוֹר צְפַרְדְּעִים, וְהָא אוּקְמוּהָ. וְתוּ דַּאֲנָא מְשַׁבַּח וּמְזַמֵּר לֵילְיָא וְיוֹמָא, בְּלָא שְׁכִיכוּ. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אָמַר דָּוִד, יְיָ לֹא גָּבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי. יְיָ לֹא גָּבַהּ לִבִּי. (כאן חסר)