זוהר, פנחס, סימן ס״ז

א׳ עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אָתָא נִשְׁרָא רַבְרְבָא, אַסְחַר עַל רֵישַׁיְיהוּ, וְקַיְּימָא עָלַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, ודַּאי עִידָן רְעוּתָא הוּא הַשְׁתָּא, בָּהּ שַׁעֲתָא, אִתְפְּתָּחוּ תַּרְעֵי דְּרַחֲמֵי, לְכָל אִינּוּן בֵּי מַרְעֵי, וְהוּא זִמְנָא לְאַסְוָותָא לוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן אֲסִירִין לְמַלְכָּא (ס"א דמלכא). דְּהָא נִשְׁרָא דָּא סִימָנָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ.

ב׳ פָּתַח וְאָמַר, (דברים ל״ב:י״א) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף וְגוֹ'. לֵיכָּא בְּעָלְמָא מַאן דְּאִיהוּ בְּרַחֲמֵי עַל בְּנוֹי כְּנִשְׁרָא, וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, (משלי ל׳:י״ז) וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נֶשֶׁר, דְּאִיהוּ רַחֲמָנָא עַל בְּנוֹי. וּמִגּוֹ דְּהַשְׁתָא עִידָן דְּרַחֲמֵי, אָתָא נִשְׁרָא דָּא וְאַסְחַר עֲלָנָא. בְּשַׁעֲתָא דָּא אִיהוּ רַחֲמֵי, לְכָל אִינּוּן בֵּי מַרְעֵי. וְדָא אִיהוּ דִּכְתִיב, (תהילים ה׳:ד׳) יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. וְדָא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, וְאִתְעֲרוּתָא דִּילֵיהּ.

ג׳ אַדְּהָכִי, אַסְחַר נִשְׁרָא וְאַעְבַּר לְקָמַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, נִשְׁרָא נִשְׁרָא, מָה אַנְתְּ לְגַבָּן, אִי בִּשְׁלִיחוּתָא דְּמָרָךְ אָתִית, הָא אֲנָן הָכָא. אִי בְּגִין מִלָּה (ס"א סימנא) אַחֲרָא אָתִיתָא, הָא אֲנָן הָכָא זְמִינִין. אִתְרָם נִשְׁרָא לְעֵילָּא, וְאִתְכַּסֵּי מִנַּיְיהוּ, וְאִינּוּן יָתְבוּ.

ד׳ אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא זוּטְרַתִּי (ס"א תיוהא) הוּא, דְּתָנֵינָן, נִשְׁרָא רַבְרְבָא הֲוָה אָתֵי לְגַבֵּיהּ שְׁלֹמֹה מַלְכָּא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וַהֲוָה שְׁלֹמֹה מַלְכָּא רָכִיב עַל גַּדְפָהָא, וְאוֹבִיל לֵיהּ ד' מְאָה פַּרְסֵי בְּשַׁעֲתָא חֲדָא. לְאָן אוֹבִיל לֵיהּ לְתַרְמוֹ"ד בַּמִּדְבָּר בֶּהָרִים. אֲתָר כַּד אִיהוּ, לְגַבֵּי טוּרֵי דַּחֲשׁוֹכָא, דְּאִקְרֵי (מלכים א ט) תַּרְמוֹד בַּמִּדְבָּר וְלָאו אִיהוּ אֲתָר דְּתַרְמוֹדָאֵי, אֶלָּא תַּרְמוֹד דְּאִיהוּ בַּמִּדְבָּר בֶּהָרִים, וְתַּמָּן מִתְכַּנְּשֵׁי כָּל רוּחִין וְסִטְרִין אַחֲרָנִין. וְהַהוּא נִשְׁרָא הֲוָה טָאס לְתַמָן, בְּשַׁעֲתָא חֲדָא.

ה׳ כֵּיוָן דְּקָאִים עַל הַהוּא דּוּכְתָא, אַגְבַּהּ נִשְׁרָא, וּשְׁלֹמֹה כָּתַב פִּתְקָא, וְאַרְמֵי תַּמָּן, וְאִשְׁתְּזִיב מֵאִינּוּן רוּחִין. וְנִשְׁרָא הֲוָה מִסְתָּכַּל גּוֹ חֲשׁוֹכָא דְּטוּרִין, לַאֲתָר דְּתַמָּן עֲזָא וְעַזָאֵל, דְּאִינּוּן תַּמָּן אֲסִירִין בְּשַׁלְשְׁלָאֵי דְּפַרְזְלָא, נְעִיצָן גּוֹ תְּהוֹמֵי. וְלֵית יָכִילוּ (ס"א רשו) לְבַּר נָשׁ בְּעָלְמָא לְמֵיעַל תַּמָּן, וַאֲפִילּוּ עוֹפֵי שְׁמַיָא, בַּר בִּלְעָם.

ו׳ וְכֵיוָן דְּנִשְׁרָא מִסְתָּכַּל גּוֹ חֲשׁוֹכָא רַבְרְבָא, מָאִיךְ לְתַתָּא, וְנָטִיל לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא תְּחוֹת גַּדְפָהָא שְׂמָאלָא, וּמְכַסְּיָיא לֵיהּ. וְקַיְּימָא עַל אִלֵּין שַׁלְשְׁלָאֵי, וְאַזְלָא וּמְקָרְבָא לְגַבַּיְיהוּ, וּשְׁלֹמֹה כְּדֵין אַפִּיק עִזְקָא, (שורטיגא) דְּחָקִיק עָלֵיהּ שְׁמָא קַדִישָׁא, וְשַׁוִּי בְּפוּמָא דְּנִשְׁרָא. וּמִיַּד, אִינּוּן הֲווֹ אַמְרֵי, כָּל מַה דְּבָעֵי שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, וּמִתַּמָּן הֲוָה יָדַע שְׁלֹמֹה חָכְמְתָא (עילאה). הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלכים א ט׳:י״ח) וַיִּבֶן וְגוֹ' אֶת תַּרְמוֹד בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ. וְכִי בִּנְיָינָא הֲוָה עָבִיד בָּאָרֶץ. אֶלָּא מַהוּ וַיִּבֶן. אִסְתְּכַּל בְּסָכְלְתָנוּ, וְיָדַע לְהַהוּא דּוּכְתָא, לְמִנְדַּע בֵּיהּ חָכְמְתָא. (עילאה כמה דאת אמר (נחמיה ח׳:ח׳) ויבינו במקרא).