זוהר, פנחס, סימן פ״ו

א׳ אָבָק דְּיַעֲקֹב, לְאוֹלְפָא זְכוּתָא עַל צְלוֹתָא, בְּכַמָּה מַשִּׁרְיָין דְּחוֹבִין (ד"א דזכוון) דְּאִינּוּן (ס"א חילין) חֲבִילִין וּמַשִׁרְיָין, דְּמִתְכַּנְּשִׁין עִמֵּיהּ, לְאוֹלְפָא זְכוּ עָלָהּ. וְאָבָק דַּרְגָּא דְּסָמָאֵל, סָלִיק בְּכַמָּה מַשִׁרְיָין דְּחוֹבִין, לְאוֹלְפָא חוֹבִין עָלָהּ, וְדָא צְלוֹתָא דְּעַרְבִית, דְּאִקְרֵי סֻלָּם דְּיַעֲקֹב, דְּבָהּ (בראשית כ״ח:י״ב) וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. אִלֵּין דְּסַלְּקִין חוֹבִין, וְנַחְתֵּי זַכְוָון תְּחוֹתַיְיהוּ, וְאִלֵּין סַלְּקִין זַכְוָון, וְנַחְתִּין חוֹבִין תְּחוֹתַיְיהוּ. וּמַשְׁפִּילִין לוֹן בְּכַמָּה קְרָבִין.

ב׳ דְּאִינּוּן מָארֵי תְּרִיסִין, בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, עַד דְּיִשְׁתְּמַע קְרָבָא לְטוּרִין רַבְרְבִין, דְּאִינּוּן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ו׳:ב׳) שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְיָ. רִיב דִּצְלוֹתָא. רִיב דְּאוֹרַיְיתָא. וְהַאי קְרָבָא דִּצְלוֹתָא דְּעַרְבִית, עַד עֲלוֹת הַשָׁחַר. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹקְמָהּ, עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. דִּתְפִלַּת עַרְבִית זְמָנָהּ כָּל הַלַּיְלָה, אֶלָּא דְּחֲכָמִים עָבְדוּ גָּדֵר עַד חֲצוֹת.

ג׳ וּבְגִין דָּא וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר, מַאן שַׁחַר. צְלוֹתָא דְּעַרְבִית. דְּשִׁיעוּרָהּ עַד בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִיהִי אַרְבַּע שָׁעוֹת (בראשית כ״ב:ג׳) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. בְּרֵישׁ שַׁעֲתָא קַדְמָאָה, בְּסוֹף הַשַּׁחַר, (דאיהו) נֶצַח יַעֲקֹב, דְּתַמָּן (תהילים כ״ב:א׳) לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, לְנַטְלָא נוּקְמָא מִסָמָאֵל, דְּנָגַע בְּיָרֵךְ שְׂמָאלָא דְּיַעֲקֹב, דְּאִיהוּ הוֹד, דְּבֵיהּ אִתְּמַר (איכה א׳:י״ג) נְתָנָנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה, הוֹד, מִסִּטְרָא דְּהוֹד, אֶלֶף חֲמִישָּׁאָה, אִשְׁתְּאָרַת בֵּי מַקְדְּשָׁא חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה.