זוהר, פנחס, סימן צ״ד

א׳ אמר רעיא מהימנא דוכתין וכו' עד על אתוון (נדפס בספר ויקרא דף ט"ז ע"ב) דָּבָר אַחֵר (בראשית כ״ח:י״ב) וַיַחֲלוֹם וְהִנֵּה סֻלָּם, רַעְיָא מְהֵימָנָא, מַה ל' אִסְתַּלָּק עַל כָּל אַתְוָון, הָכִי אַתְּ עָתִיד לְאִסְתַּלְּקָא עַל כָּל בִּרְיָין. בְּגִין דְּאִסְתְּלַּק לִשְׁמָא דְּיוֹ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. דְּבֵיהּ יי"י, דְּחוּשְׁבָּנֵיהּ ל'. דִּבְקַדְמֵיתָא הֲוִית בְּשֵׁם יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, דְּאִיהוּ יאאא, בְּי"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דְּאִינּוּן אֶחָד. כְּעַן תִּסְתְּלַק בְּאֵל, דְּאִיהוּ ייא"י. דִּתְרֵין שְׁמָהָן סַהֲדִין, הֲלֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלאכי ב׳:י׳) הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ.

ב׳ וּבְג' יוֹדִין אִלֵּין, יִתְקְיָּים בָּךְ, (ישעיהו נ״ב:י״ג) יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד, בְּמַ"ה. דְּהָכִי סָלִיק מְאֹ"ד, לְחֻשְׁבָּן אָדָ"ם. וּבְהִפּוּךְ אַתְוָון, מְאֹד הוּא אָדָם. יָרוּם: בְּאַרְבַּע אַנְפִּין דְּאַרְיֵה, דְּאִינּוּן (במדבר ו) יְבָרֶכְךָ יְדוָֹ"ד. וְנִשָּׂא: בְּאַרְבַּע אַנְפִּין דְּשׁוֹר, דְּאִינּוּן יִשָּׂא יְדוָֹ"ד בִּשְׂמָאלָא. וְגָבַהּ מְאֹד: יָאֵר יְדוָֹ"ד, בְּאֶמְצָעִיתָא. וְדָא יוֹד הֵי וָאו הֵי, יִשָּׂא יְדוָֹ"ד פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. רְבִיעָאָה יְדוָֹ"ד, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרַכֵם.