זוהר, פנחס, סימן צ״ח

א׳ רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה אָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, הַהִיא תָּגָא דְּזַרְקָא, אִיהִי יוֹד, רְבִיעִית. אוּף הָכִי בַּחַיָּה דִשְׁמָהּ אָדָם, דְּאַרְבַּע אַנְפִּין דִּילֵיהּ דְּאִינּוּן יְדוָֹ"ד, מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. תְּלַת חֵיוָן, דְּאִינּוּן תְּרֵיסָר שְׁבָטִין. (ע"כ רעיא מהימנא).

ב׳ וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, עוֹלַת תָּמִיד, אִיהִי רֶגֶל רְבִיעָאָה לְכֻרְסְיָיא עִלָּאָה, דָּא עוֹלָה תָּמִיד בְּכָל יוֹם, מֵאִינּוּן יוֹמִין שִׁית דִּבְרֵאשִׁית. בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, בְּגִין דְּיִתוֹסַף בָּהּ נְהִירוּ וּשְׁלֵימָא כַּדְּקָא יָאוּת, וְהָא אִתְּמַר.