זוהר, שמות, סימן ל״ה

א׳ רִבִּי תַּנְחוּם אָמַר, כָּל אוּמָה וְאוּמָה אִית לָהּ שַׂר לְעֵילָּא, וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב שֻׁלְטָנוּתָא לְדֵין, אַנְחִית לְדֵין, וְכַד יָהִיב שֻׁלְטָנוּתָא לְהַהוּא שַׂר, לֵית לֵיהּ שֻׁלְטָנוּתָא, אֶלָּא בְּגִין יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א׳:ה׳) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ.

ב׳ רִבִּי יִצְחָק אָמַר, יִשְׂרָאֵל אִינּוּן לָקֳבֵיל כָּל שְׁאַר אוּמִין דְּעָלְמָא, מַה שְׁאַר עַמִּין אִינּוּן שִׁבְעִים, אוּף יִשְׂרָאֵל אִינּוּן שִׁבְעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית מ״ו:כ״ז) כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים. וּמַאן דְּשָׁלִיט עַל יִשְׂרָאֵל, כְּאִילּוּ שָׁלִיט עַל כָּל עָלְמָא.

ג׳ רִבִּי אַבָּא אָמַר מֵהָכָא, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וְגוֹ', הָא שִׁבְעָה. וְכָל דַּרְגָּא (נ"א סלקא) לַעֲשָׂרָה, הָא שִׁבְעִים. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם.

ד׳ אָמַר רַב הוּנָא, אֲמַאי אִשְׁתַּעֲבִידוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָאוּמִין, בְּגִין דְּיִשְׁתְּאַר בְּהוֹן עָלְמָא, דְּאִינּוּן לָקֳבֵיל כָּל עָלְמָא, וּכְתִיב, (זכריה י״ד:ט׳) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּמַה הוּא חַד, אוּף יִשְׂרָאֵל חַד, דִּכְתִּיב, (שמואל ב ז׳:כ״ג) גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. מַה שְּׁמֵיהּ חַד, וּנִתְפְּרַשׁ בְּע', אוּף יִשְׂרָאֵל חַד, וּנִתְפְּרַשׁ בְּשִׁבְעִין.