זוהר, שופטים, סימן ד׳

א׳ פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לַעֲשׂוֹת לְעֵד זוֹמֵם כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו. תְּרֵין סַהֲדֵי שִׁקְרָא דְּאִינּוּן סָמָאֵל וְנַחַשׁ, אִי יֵיתוּן לְאַסְהֲדָא סָהֲדוּתָא דְּשֶׁקֶר עַל יִשְׂרָאֵל, דְּטָעוּ בֵּין ו' לְז' דְּאִינּוּן אַתְוָון זוּ. וְהַאי אִיהוּ (ישעיהו מ״ג:כ״א) עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.

ב׳ וְלָא יִתְיַיחֵד ו' עִם ז', אֶלָּא בִּשְׂרֵפַת חָמֵץ, דְּבֵין ו' לְז'. וְאַף עַל גַּב דְּמִדְּאוֹרַיְיתָא אִיהוּ עַד סוֹף שִׁית, גָּזְרוּ רַבָּנָן, אוֹכְלִין כָּל אַרְבַּע, וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ. וְאוֹלְפִי מָארֵי מַתְנִיתִין מִסַהֲדוּתָא דְּשַׁעְתֵּי דְּחָמֵץ, לְסַהֲדוּתָא דִּבְדִיקוֹת דְּסָהֲדֵי, דְּהַהוּא דְּהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. וְכֹלָּא מְפֹרָשׁ בְּמַתְנִיתִין. וִיקֻיָים בְּהוֹן, אֲרֵי בְּפִתְגָּמָא דְּחָשִׁיבוּ מִצְרָאֵי לְמֵידָן וְכוּ'. וְהַאי אִיהוּ וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם.