זוהר, תצוה, סימן ד׳

א׳ פָּתַח וְאָמַר (בראשית ד׳:ג׳) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיְיָ'. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, רָזָא אִיהוּ, מִקֵּץ יָמִים, וְלָא מִקֵּץ (קל"ד ע"א) יָמִין, דָּחָה לְקֵּץ יָמִין, וְקָרִיב לְקֵּץ יָמִים. וְהָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (דניאל י״ב:י״ג) וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָנִיאֵל וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. אָמַר לֵיהּ, לְאָן קֵץ, לְקֵּץ הַיָּמִים אוֹ לְקֵּץ הַיָּמִין, עַד דְּאָמַר לֵיהּ לְקֵּץ הַיָּמִין.

ב׳ וְעַל דָּא דָּחִיל דָּוִד, דִּכְתִּיב, (תהילים ל״ט:ה׳) הוֹדִיעֵנִי יְיָ' קִצִּי. אוֹ לְקֵּץ הַיָּמִים, אוֹ לְקֵּץ הַיָּמִין. וְהָכָא מָה כְּתִיב, וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וְלָא מִקֵּץ יָמִין. וּבְגִינֵי כַּךְ לָא אִתְקַבָּל קָרְבָּנֵיהּ דְּהָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוָה כֹּלָּא.

ג׳ תָּא חֲזֵי מָה כְּתִיב, (בראשית ד׳:ד׳) וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא. מַאי גַּם הוּא. לְאַסְגָּאָה כֹּלָּא דָּא בְּדָא. קָרְבָּנָא כֹּלָּא וְעִקָרָא דִּילֵיהּ הֲוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיָהִיב חוּלָקֵיהּ לְסִטְרָא אַחֲרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וּמֵחֶלְבֵיהֶן. וְקַיִן, עִקָּרָא עָבֵד מִקֵּץ יָמִים, וְיָהַב חוּלָקָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא אִתְדָחָא אִיהוּ וְקָרְבָּנֵיהּ.

ד׳ בְּאִיּוֹב מַה כְּתִיב, (איוב א׳:ה׳) וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה וְגוֹ'. וּכְתִיב וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וּכְתִיב וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלשֶׁת אַחְיוֹתֵיהֶם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם, דְּדָא אִיהוּ עִקָּרָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. וּלְבָתַר אַקְרִיב עוֹלוֹת, וְעוֹלָה אִיהוּ דְּכַר, וְלָא נוּקְבָּא, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְקָרְבָּנָא לָא קָרִיב לְאַכְלְלָא לֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת.