זוהר, צו, סימן ו׳

א׳ רעיא מהימנא וְעוֹד אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'. דָּא אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָאֵשׁ נְאֻם יְיָ'. לֹא תִכְבֶּה וַדַּאי, דַּעֲבֵירָה אֵינָה מְכַבָּהּ תּוֹרָה. אֲבָל עֲבֵירָה מְכַבָּהּ מִצְּוָה, וּמַאן דְּעָבִיד עֲבֵירָה דִּמְכַבָּהּ מִצְּוָה דְּאִיהִי נֵר, הָכִי מְכַבָּהּ נֵר דִּילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ (משלי כ׳:כ״ז) נֵר יְיָ' נִשְׁמַת אָדָם מִגוּפֵיהּ, וְהַאי הוּא כִּבּוּי, דְּאִשְׁתְּאַר גּוּפָא בַּחֲשׁוֹכָא. וְהָכִי מַאן דְּסָלִיק שְׁכִינְתָּא מֵאַתְרָהָא, גָּרִים (לכל העולם) כִּבּוּי וַחֲשׁוֹכָא לְהַהוּא אֲתַר. וַחֲשׁוֹכָא אִיהִי עֲבֵירָה, (משלי ל׳:כ״ג) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ.

ב׳ וּסְלִיקוּ דְּמִצְּוָה מִסִּטְרָא דְּעַמֵּי הָאָרֶץ, לְהוֹן מְכַבָּהּ מִצְּוָה, לְקַיֵּים בְּהוֹן, (שמואל א ב׳:ט׳) וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ. אֲבָל לְגַבֵּי מָארֵי תּוֹרָה, לֵית לֵיהּ כְּבִיָּיה עוֹלָמִית, בְּהוֹן דְּנָהֲרִין לָהּ בְּכַמָּה רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאוֹר רָ"ז אִתְקְרֵי. וּמִצְּוֹת דְּאוֹרַיְיתָא דִּמְקַיְּימִין לָהּ רַבָּנָן, תּוֹרָה אִיהוּ לְגַבַּיְיהוּ, לַיְלָה וְיוֹמָם לָא תִכְבֶּה עָלַיְיהוּ, בְּגִין דִּמְקַיְּימִין בָּהּ (יהושע א׳:ח׳) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.