זוהר, ואתחנן, סימן ט״ו

א׳ תָּא חֲזֵי כְּתִיב, (שמות י״ט:י״ט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. וְתָנֵינָן, מַאי בְקוֹל. בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְשַׁפִּיר הוּא, בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה דַּיְיקָא, בְּהַהוּא קוֹל דְּאִיהוּ אָחִיד בֵּיהּ, עַל כָּל שְׁאַר נְבִיאִין. (מתמן משה אתזן על כלהו) וּבְגִין דְּאִיהוּ אִתְאֲחִיד עַל כֻּלְּהוּ, בְּהַהוּא קוֹל, דַּרְגָּא עִלָּאָה, הֲוָה אָמַר לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, אִיהוּ דַּרְגָּא דְּאִקְרֵי שְׁכִינְתָּא, דְּשַׁרְיָיא בְּגַוַויְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

ב׳ וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, תָּנֵינָן, קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה אַמָרָן. וְשֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אָמָרָן. מַאי מִפִּי עַצְמוֹ. וְכִי סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דְּאֲפִילּוּ אָת זְעֵירָא בְּאוֹרַיְיתָא, מֹשֶׁה אָמַר לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ.

ג׳ אֶלָּא שַׁפִּיר הוּא, וְהָא אִתְּעַרְנָא, מֵעַצְמוֹ לָא תָּנֵינָן, אֶלָּא מִפִּי עַצְמוֹ. וּמַאי אִיהוּ. הַהוּא קוֹל דְּאִיהוּ אָחִיד בֵּיהּ. וְעַל דָּא, הַלָּלוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה. וְהַלָּלוּ מִפִּי עַצְמוֹ. מִפִּי הַהוּא דַּרְגָּא דְּאִתְקְשַׁר בֵּיהּ עַל שְׁאַר נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי. וְעַל דָּא, בְּכָל אֲתָר אֱלֹהֶיךָ, וְהָכָא אֱלֹהֵינוּ.

ד׳ תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִית לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא אוֹרְחַיְיהוּ, בְּגִין דְּיִשְׁתַּדְּלוּן בְּפֻלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, וְיִזְכּוּן לְחַיֵּי עָלְמִין. תְּחוֹת כּוּרְסְיָיא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, אִית מָדוֹרִין עִלָּאִין. וּבְהַהוּא אֲתָר דְּכוּרְסְיָּיא, מְזוּזָה אִתְקְשַׁר, לְאִשְׁתְּזָבָא מִכַּמָּה מָארֵי דִּינִין, דִּזְמִינִין לְאַתְּעָרָא בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא, בְּהַהוּא עָלְמָא. כְּגַוְונָא דָּא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְיָהַב לְהוּ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּיִשְׁתַּדְּלוּן בָּהּ וְיִשְׁתֵּזְבוּן בְּהַאי עָלְמָא, מִכַּמָּה מָארֵי דִּינִין, מִכַּמָּה מְקַטְרְגֵי, דְּאִזְדַּמְנוּן בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא בְּכָל יוֹמָא.