זוהר, וילך, סימן א׳

א׳ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיהו ס״ג:י״ב) מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם וְגוֹ', זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וּבְגִין דְּאִתְרְעֵי בְּהוּ, קָרָא לוֹן בְּנִין בּוּכְרִין קַדִישִׁין, אַחִין (כביכול), נָחַת לְדַיְּירָא עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות כ״ה:ח׳) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וּבָעָא לְאַתְקְנָא לְהוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְשָׁארִי עָלַיְיהוּ שִׁבְעָה עֲנָנֵי יְקָר, שְׁכִינְתֵּיהּ אַזְלָא קַמַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ג:כ״א) וַיְיָ' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם.

ב׳ תְּלַת אַחִין קַדִישִׁין אַזְלִין בֵּינַיְיהוּ, וּמַאן אִינּוּן. מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. וּבִזְכוּתֵהוֹן, יָהַב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַתְנָן עִלָּאִין (והא אתמר). כָּל יוֹמוֹי דְּאַהֲרֹן, לָא אַעְדוּ עֲנָנֵי יְקָר מִיִשְׂרָאֵל. וְהָא אוֹקְמוּהָ, (בגין) דְּאַהֲרֹן דְּרוֹעָא יְמִינָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (במדבר כ״א:א׳) וַיִּשְׁמָע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְגוֹ', כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וְגוֹ'. כְּבַּר נָשׁ דְּאָזִיל בְּלָא דְּרוֹעָא, וְסָמִיךְ גַּרְמֵיהּ לְכָל אֲתָר, וּכְדֵין וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנוּ שֶׁבִי, בְּגִין דַּהֲווֹ בְּלָא דְּרוֹעָא יְמִינָא. (ועל דא אצטריכו ישראל למנדר נדר עליה הדא הוא דכתיב, (במדבר כ״א:ב׳) וידר ישראל נדר ליי' ויאמר אם נתן תתן וגו') תָּא חֲזֵי, אַהֲרֹן דְּרוֹעָא יְמִינָא דְּגוּפָא הֲוָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיהו ס״ג:י״ב) מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ. וּמַאן אִיהוּ. אַהֲרֹן.

ג׳ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, מַאי וַיֵּלֶךְ, לְאָן הָלַךְ. אֶלָּא וַיֵּלֶךְ, כְּגוּפָא בְּלָא דְּרוֹעָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איכה א׳:ו׳) וַיֵּלְכוּ בְּלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. דְּהָא מִית אַהֲרֹן דְּרוֹעָא יְמִינָא, וּבָעָא לְאִסְתַּלְּקָא גּוּפָא. (כל יומוי דמשה שמשא נהיר בעלמא).

ד׳ כָּל יוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה, אַכְלוּ יִשְׂרָאֵל לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם. כֵּיוָן דְּאָתָא יְהוֹשֻׁעַ, מַה כְּתִיב (יהושע ה׳:י״א) וַיִּשְׁבּוֹת הַמָּן מִמָּחֳרָת וְגוֹ'. וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרָת הַפֶּסַח. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא דָּא מִלְעֵילָּא וְדָא לְּתַתָּא. (מכאן אוליפנא) כָּל זִמְנָא דְּמֹשֶׁה אִשְׁתְּכַח, גּוּפָא דְּשִׁמְשָׁא שַׁלִּיט, וְנָהִיר לְעָלְמָא. כֵּיוָן דְּאִסְתְּלַּק מֹשֶׁה, אִתְכְּנַשׁ גּוּפָא דְּשִׁמְשָׁא, וְנָפִיק גּוּפָא דְּסִיהֲרָא.