זוהר, ויצא, סימן י״ח

א׳ תוּ אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָא דְּאִתְּמָר לֵאָה אוֹלִידַת שִׁית בְּנִין וּבְרַתָּא חָדָא, הָכִי הוּא וַדַּאי, רָחֵל תְּרֵי בְּנִין וַדַּאי, בְּנִי שְׁפָחוֹת אַרְבָּעָה, תִּקּוּנָא דִלְהוֹן הֵיךְ קָיְימֵי. אֶלָּא אִינוּן אַרְבַּע (קנ"ח ע"א) קְשָׁרִים דְּאִקְרוּן אֲחוֹרַיִם, דִּכְתִיב (מלכים א ז׳:כ״ה) וְכָל אֲחוֹרֵיהֶם בָּיְתָה.

ב׳ דְּהָא בִּדְרוֹעָא יְמִינָא תְּלַת (רמ"א ע"א) קִשְׁרִין. אֲבָל קִשְׁרָא חַד בְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהוּ רַב וְאִיהוּ אָחוֹר, דְּאִשְׁתָּאַר לְבַר. וְכֵן חַד בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְכֵן חַד בְּיַרְכָא יְמִינָא, וְכֵן חַד בְּיַרְכָא שְׂמָאלָא. וְכַד אִתְתַּקַּן כֹּלָּא, אִשְׁתַּכָּחוּ כֻּלְּהוּ בָּיְתָה, לְקַיְימָא קְרָא דִּכְתִיב וְכָל אֲחוֹרֵיהֶם בָּיְתָה.

ג׳ כָּל שְׁאָר קִשּׁוּרִין, כֻּלְּהוּ אִתְחַזְּיָין בְּמֵישַׁר וְאִלֵּין נָפְקִין, לְבַר מִדְּרוֹעִין וּלְבַר מִיַּרְכִין, לְאִתְחֲזָאָה בִּבְנִי הַשְּׁפָחוֹת, דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן בְּמִנְיָינָא, לָא חֲשִׁיבֵי כִּבְנִי רָחֵל וְלֵאָה. וּבְגִינֵי כָךְ נָפְקֵי לְבַר.

ד׳ דָבָר אַחֵר אִלֵּין אִינוּן אַרְבַּע, דְּכָל שְׁאָר קִשְׁרִין נָטְלֵי בְּגִינַיְיהוּ, וְאִלֵּין נָטְלֵי לוֹן. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, (נ"א אמר רבי אבא דא לאו דא) וְעַל דָּא כֹּלָּא מִתְתַּקַּן כְּחֲדָא.