זוהר, ויצא, סימן ל״א

א׳ אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַנֵּי קְרָאֵי, לְאַחֲזָאָה חָכְמָתָא קָא אַתְיָין. דְּתָנִינָן מִלִּין דִּלְעֵילָא, מִנְּהוֹן תַּלְיָין בְּעוֹבָדָא, וּמִנְהוֹן בְּמִלּוּלָא וּמִנְּהוֹן בִּרְעוּתָא דְלִבָּא. וּמַאן דְּבָעֵי לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן, בִּצְלוֹתָא, בְּמִלּוּלָא, וּרְעוּתָא. וּמִנְּהוֹן דְּלָא בִּצְלוֹתָא, אֶלָּא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָין.

ב׳ תָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב שְׁלִים, כָּל מַה דְּעֲבַד, בְּחָכְמְתָא עָבִיד, כְּתִיב (בראשיתל) וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקַּתוֹת הַמַּיִם, כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא דְכֹלָּא, לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִינוּן חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ.

ג׳ אֶת הַמַּקְלוֹת. מַאן מַקְלוֹת, אִלֵּין דַּרְגִּין דְּאִינוּן בֵּי דִינָא. אֲשֶׁר פִּצֵּל, דְּאַעֲבַר מִנְּהוֹן דִּינָא. בָּרְהָטִים, הַיְינוּ דִכְתִיב, (שיר השירים ז׳:ו׳) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, דְּהָא מֵהַהוּא מֶלֶךְ, אַתְיָין בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין.

ד׳ דָבָר אַחֵר מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, מֶלֶךְ דָּא, אָסוּר וְקָשׁוּר בְּאִינוּן רְהָטִין עִלָּאִין, דְּמִנַּיְיהוּ אִשְׁתַּקְיָין כֹּלָּא, (נ"א אתמשכן ברכאן לכולא) מִמֶּלֶךְ עִלָּאָה. בְּשִׁקַּתוֹת הַמַּיִם, (ס"א ומתמן אשתקיין כלא שקתות המים), אִלֵּין אִינוּן נַחֲלִין דְּנָפְקִין וְאַתְיָין, עַד דְּמָטוּ לְאֲתַר דְּמִתְכַּנְשֵׁי תַּמָּן. אֲשֶׁר תָּבֹאנָה הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ק״ד:י״א) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. וּבְהַהוּא אֲתַר, דְּמִתְכַּנְשֵׁי תַּמָּן מַיָא, כֻּלְּהוּ אַתְיָין לְאַשְׁקָאָה מִנֵּיהּ.

ה׳ (בראשית ל) וַיֵּחַמְנָה, מַאי וַיֵּחַמְנָה. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְרוּחַ צָפוֹן נָשִׁיב, מַיִין גְּלִידִין וְלָא נָגְדִין לְבַר וְלָא אִשְׁתַּקְיָין, בְּגִין דְּדִינָא תַּלְיָא, וּקְרִירוּ דְּצָפוֹן גָּלִיד מַיָא. וְכַד אִתְעַר רוּחַ דָּרוֹם, מִתְחַמְמֵי מַיָא, וְאִתְעֲבַר גְּלִידוּ דִּלְהוֹן וְנָגְדִין, כְּדֵין אִתְשַׁקְיָין כֹּלָּא. בְּגִין דְּחֲמִימוּ דְּדָרוֹם שָׁרָאן מַיָא, וְכֻלְּהוּ מִתְחַמְמֵי וְחָדָאן לְמִשְׁתֵּי מֵהַהוּא קְרִירוּ דְּצָפוֹן, דְּהֲוָה לוֹן בְּקַדְמִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֵּחַמְנָה. וַיֵּחַמְנָה, וְהָא (ולא) כְּתִיב וַיֶּחֱמוּ. אֶלָּא דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ נוּקְבֵי.