זוהר, ויצא, סימן מ׳

א׳ פָּתַח רִבִּי יֵיסָא וְאָמַר, (איוב ל״ו:ז׳) לא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ, תָּא חֲזֵי, כַּד חַיָּיבַיָא לָא שָׁלְטִין בְּעַלְמָא וְאִתְאֲבִידוּ מִינֵיהּ, (בעלמא) (מעלמא) כְּדֵין צַּדִּיק אִיהוּ שַׁלִּיט בְּעַלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) לא יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, לא יִגְּרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, מַהוּ עֵינָיו, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים לה) עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים.

ב׳ וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, אִלֵּין אִינוּן מְלָכִין שַׁלִּיטִין, דְּאִתְאַחֲדָן לַכִּסֵּא. וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח, דְּאִתְקַיְימוּ בְּכֻּרְסְיָיא, בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. וַיִּגְבָּהוּ, אַמַּאי וַיִּגְבָּהוּ, לְשַׁלְטָאָה בְּעַלְמָא, וְיִתְקַיֵּים כֻּרְסְיָיא עַל סַמְכוֹהִי. דָּבָר אַחֵר וַיִּגְבָּהוּ, דְּנָטְלֵי כֻּרְסְיָיא, וְזָקְפִין לָהּ לְעֵילָא, לְאִתְאַחֲדָא בְּאַתְרֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, וּכְדֵין כֹּלָּא יִחוּדָא חָדָא.

ג׳ עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, חָמוּ חַד בַּר נָשׁ, דְּהֲוָה אָתֵי וְחַד יְנוּקָא עִמֵּיהּ, רָכִיב עַל כִּתְפֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וַדַּאי הַאי בַּר נָשׁ יוּדָאי אִיהוּ, וּבְגִין לְזַכָּאָה לִבְנֵי נָשָׁא קָא אָתֵי. אָמַר רִבִּי יֵיסָא, נִזְכֶּה אֲנַן בְּקַדְמִיתָא בֵּיהּ.

ד׳ כַּד מָטָא לְגַבַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי יֵיסָא אָן קִיסְתָא דִּטְרִימָא (ס"א קיסטא דעמירא) בְּקִירְטוֹי דְּאוֹרְחָא, אָמַר בְּגִין דְּיִזְכּוּן (ד"א ל"ג בי) בְּנֵי נְשָׁא, דְּהָא תְּרֵין בְּנִין אִית לִי, וְאָתָא טוּרָנָא לְמָתָא, וְאִשְׁתַּבּוּ. וְהָאִידְנָא אָזִילְנָא, בְּגִין דְּיִזְכּוּן בְּהוּ בְּנִי נָשָׁא. זָכוּ בַּהֲדֵיהּ, וְיַהֲבוּ לֵיהּ לְמֵיכַל.