זוהר, ויקרא, סימן ל״ו

א׳ והֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, תַּמָּן שָׁאִילוּ חַבְרַיָּיא, מִפְּנֵי מַה בִּגְזֵלָה כְּתִיב, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְלָא יַתִּיר. אֶלָּא הָא אוֹקִימְנָא, דָּא שַׁוִּי דְּחִילוּ עִלָּאָה כְּתַתָּאָה. וְדָא דְּגָנִיב, שַׁוִּי דְּחִילוּ תַּתָּאָה לָקֳבְלֵיהּ, וְלָא דְּחִילוּ עִלָּאָה.

ב׳ מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא. (י"ג ע"ב) כִּדְקָאַמָרָן, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּוְּוהִין עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא וְגוֹ'. וּכְתִיב נֶפֶשׁ כִּי תִמְעוֹל מַעַל וְגוֹ'. אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִּשָּׁבַע וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, נֶפֶשׁ כְּתִיב, וְלָא רוּחַ, וְלָא נְשָׁמָה. והָכָא גּוּפָא (ס"א רוחא) וְנֶפֶשׁ. דִּכְתִּיב, וְהָיָה כִּי יֶחטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה. מַאן דְּבָעֵי לְתַקְּנָא עוֹבָדוֹי, כְּמָה דְּאַמָרָן וְהֵשִׁיב. מַאן וְהֵשִׁיב, אֶלָּא כְּמַאן דִּיתַקֵּן עוֹבָדִין, בְּגִין דְּיָתִיב מַבּוּעֵי מַיָּא לְאַתְרַיְיהוּ, לְאַשְׁקָאָה נְטִיעָן, דְּהָא הוּא גָּרִים בְּחוֹבוֹי לְאִתְמַנְעָא מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְגוֹ'. כְּמָה דְּאִתְּמַר. (ע"כ)