זוהר, ויקרא, סימן נ״א

א׳ פָּתַח רִבִּי חִיָּיא ואָמַר, (ירמיהו ל׳:י׳) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ', כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק. מֵרָחוֹק, מִקָּרוֹב מִבָּעֵי לֵיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ הַאי קְרָא, מֵרָחוֹק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. אֲבָל מֵרָחוֹק, כְּהַהוּא דִּכְתִּיב, (ירמיהו ל״א:ט״ז) מֵרָחוֹק יְיָ' נִרְאָה לִי. וּכְתִיב (משלי ל״א:י״ד) מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וּמַאן הִיא. (בראשית רכ"א ע"א) עֲמִיקָא דְּנַחֲלָא, אֲתַר דְּהַהוּא נָהָר נָגִיד וְנָפִיק. וְשָׁב יַעֲקֹב, כֵּיוָן דִּכְתִּיב אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, מַהוּ וְשָׁב יַעֲקֹב. אֶלָּא כְּמָה דְּתָנֵינָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים י׳:א׳) לָמָה יְיָ' תַּעֲמוֹד בְּרָחוֹק, וּמֵהַהוּא אֲתַר רָחוֹק הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ.

ב׳ ושָׁב יַעֲקֹב, לְאַתְרֵיהּ (לכורסיא), לְאִזְדַּוְּוגָא בִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. וְשָׁקַט: דָּא יְסוֹד. וְשַׁאֲנַן, לְמִשְׁרֵי דִּיוּרֵיהּ בָּה. וְאֵין מַחֲרִיד, מִיִּצְחָק. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (בראשית כ״ז:ל״ג) וַיֶּחרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְעַל דָּא (בראשית ל״א:מ״ב) וּפַחַד יִצְחָק כְּתִיב. וְהַהוּא פַּחַד כַּד אִתְּעַר, אִסְתַּלָּק יְסוֹד לַאֲתַר אָחֳרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל״ג:י״ד) פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים. בְּצִיּוֹן דַּיְיקָא, וְעַל דָּא וְאֵין מַחֲרִיד, וְהַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֵׁזִיב לָן מֵרָחִיק, וְאַסְתִּיר לָן בְּהַאי אֲתַר, בְּהַשְׁקֵט וּבְשַׁלְוָה, וְאֵין מַחֲרִיד מִכֹּלָּא. דְּכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד נִיסָא בְּכֹלָּא עָבִיד.

ג׳ רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (שופטים ד׳:ח׳) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְגוֹ', מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא אָמַר בָּרָק הוֹאִיל וְרוּחַ קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עָלָהּ, בִּזְכוּתָהּ אִשְׁתְּזִיב, וְלָא לִישְׁרֵי עָלַי נִזְקָא. וּמַה בָּרָק סָמִיךְ עַל אִתְּתָא לְאִשְׁתְּזָבָא בְּגִינָהּ. אֲנָן דְּאוֹרַיְיתָא עִמָּנָא דְּהִיא שְׁמֵיהּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.