זוהר, ויקרא, סימן ס״ז

א׳ פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי ואָמַר, (שופטים ה׳:ט׳) לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרַכוּ יְיָ'. תָּא חֲזִי, כָּל רְעוּתָא, וְכָל לִבָּא, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַרְקָא בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא. לִבְעֵי בִּצְלוֹתָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְעוּתָא וּבְכַוָנָה דְּלִבָּא, לְנַגְדָּא מֵהַהוּא נַחֲלָא עֲמִיקָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ל:א׳) מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ', דְּתַמָּן עוּמְקָא דְּכֹלָּא, בַּעֲמִיקֵי עִלָּאֵי, דְּאִינּוּן שֵׁירוּתָא עִלָּאָה, דְּאַבָּא וְאִימָא מִזְדַוְּוגִין. אוּף הָכָא לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, מַאן חוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל. לָא כְּתִיב חָקוּקֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְחוֹקְקֵי. אִלֵּין אַבָּא וְאִימָא, דְּאִינּוּן מְחֹקְקֵי לְיִשְׂרָאֵל קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ נָגִיד מִבֵּינַיְיהוּ.

ב׳ הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם, אִלֵּין אִינּוּן אֲבָהָן, דְּאִקְרוּן נְדִיבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים מ״ז:י׳) נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. כְּדֵין בָּרַכוּ יְיָ', לְנַגְדָּא מִנֵּיהּ בִּרְכָאן לְתַתָּא, וְיִשְׁתַּכְחוּן בִּרְכָאן בְּעָלְמָא כֻּלְּהוּ, דְּכַד הָכָא מִשְׁתַּכְּחִין בִּרְכָאן מִלְעֵילָּא כֹּלָּא הוּא בְּחֶדְוָותָא כֹּלָּא הוּא בִּשְׁלִימוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵרִיק עֲלֵיהוֹן בִּרְכָאן, וְצַיִית צְלוֹתְהוֹן, וְעָלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהילים ק״ב:י״ח) פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם וְגוֹ'.