תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ״ח

א׳ כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ לָמוֹד בָּהּ, וְכִדְרַבָּה – דְּאָמַר רַבָּה: הִכִּישָׁהּ – נִתְחַיֵּיב בָּהּ.

ב׳ אֵימוֹר דְּאָמַר רַבָּה – בְּבַעֲלֵי חַיִּים, דְּאַנְקְטִינְהוּ נִיגְרָא בָּרָיָיתָא; כִּי הַאי גַּוְנָא מִי אָמַר?!

ג׳ אֶלָּא אָמַר רָבָא: אֲנִי וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה תַּרְגֵּימְנוּהָ – וּמַנּוּ? רַבִּי זֵירָא; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ לָמוֹד בָּהּ לַאֲחֵרִים.

ד׳ וּבְשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת קָא מִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: שׁוֹאֵל הָוֵי, וּמָר סָבַר: גַּזְלָן הָוֵי.

ה׳ גּוּפָא – אָמַר שְׁמוּאֵל: הַנּוֹטֵל כְּלִי מִן הָאוּמָּן לְבַקְּרוֹ, וְנֶאֱנַס בְּיָדוֹ – חַיָּיב. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמֵיהּ.

ו׳ הַהוּא גַּבְרָא דְּעָל לְבֵי טַבָּחָא, אַגְבַּהּ אַטְמָא דְבִישְׂרָא. בַּהֲדֵי דְּקָא אַגְבַּהּ, אֲתָא פָּרָשָׁא מִרְמֵא מִינֵּיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יֵימַר, חַיְּיבֵיהּ לְשַׁלּוֹמֵי דְּמָיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמָיהּ.

ז׳ הַהוּא גַּבְרָא דְּאַיְיתִי קָארֵי לְפוּם נַהֲרָא. אֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא, שְׁקוּל קָרָא קָרָא. אֲמַר לְהוּ: הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם.

ח׳ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, אֲמַר לְהוּ: אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמַיְיהוּ, אֲבָל לָא קַיְצִי דְּמַיְיהוּ – בִּרְשׁוּת מָרַיְיהוּ קָיְימִי, וְשַׁפִּיר אַקְדֵּישׁ.

ט׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק, וּבֵירַר וְהִנִּיחַ – אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, לֹא קָנָה וְלֹא נִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר.

י׳ גָּמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹתוֹ – קָנָה וְנִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר. לְהַחְזִירוֹ אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר, וּלְעַשְּׂרוֹ אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר מַפְחִיתָן בְּדָמִים. הָא כֵּיצַד? מְעַשְּׂרוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי מַעֲשֵׂר.

י״א אַטּוּ מִשּׁוּם דְּגָמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹת, קָנָה וְנִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר?! אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: הָכָא בִּירֵא שָׁמַיִם עָסְקִינַן, כְּגוֹן רַב סָפְרָא, דְּקַיֵּים בְּנַפְשֵׁיהּ ״וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ״.

י״ב מַתְנִי׳ הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם. וּבַעַל הַבַּיִת, אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים.

י״ג חֶנְווֹנִי, מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת, וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת, וּמְקַנֵּח מֹאזְנַיִם עַל כׇּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּלַח, אֲבָל בְּיָבֵשׁ – אֵינוֹ צָרִיךְ.

א׳ וְחַיָּיב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח. הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן, נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִין. אֶחָד לַעֲשָׂרָה בַּלַּח, וְאֶחָד לְעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ.

ב׳ מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בְּדַקָּה – לֹא יָמוֹד בְּגַסָּה. בְּגַסָּה – לֹא יָמוֹד בְּדַקָּה. לִמְחוֹק – לֹא יִגְדּוֹשׁ. לִגְדּוֹשׁ – לֹא יִמְחוֹק.

ג׳ גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק״ – צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן – נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִין. וְאִי הַכְרָעָה דְּאוֹרָיְיתָא, הֵיכִי יָהֵיב לֵיהּ עַיִן בְּעַיִן?

ד׳ אֶלָּא רֵישָׁא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ; וְאִי אִיתְּמַר דְּרֵישׁ לָקִישׁ – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן – נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִין. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״וָצֶדֶק״ – צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. וְכַמָּה גֵּירוּמִין? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אָמַר רַב: אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּלִּיטְרָא בַּלַּח – לַעֲשָׂרָה לִיטְרִין.

ה׳ אֶחָד לַעֲשָׂרָה בַּלַּח, וְאֶחָד לְעֶשְׂרִים בְּיָבֵשׁ וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר? אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּלַּח – לַעֲשָׂרָה דְלַח, וְאֶחָד מֵעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ – לְעֶשְׂרִים דְּיָבֵשׁ; אוֹ דִלְמָא, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה – לַעֲשָׂרָה דְּלַח וּלְעֶשְׂרִים דְּיָבֵשׁ? תֵּיקוּ.

ו׳ אָמַר רַבִּי לֵוִי: קָשֶׁה עוֹנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת יוֹתֵר מֵעוֹנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בָּהֶן ״אֵל״, וְזֶה נֶאֱמַר בָּהֶן ״אֵלֶּה״. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״אֵל״ – קָשֶׁה הוּא? דִּכְתִיב: ״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״.

ז׳ גַּבֵּי עֲרָיוֹת נָמֵי, הָכְתִיב ״אֵלֶּה״! הָהוּא לְמַעוֹטֵי מִדּוֹת מִכָּרֵת.

ח׳ וְאֶלָּא מַאי עוּדְפַּיְיהוּ? דְּהָתָם אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה, וְהָכָא לָא אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה.

ט׳ וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: קָשֶׁה גֶּזֶל הֶדְיוֹט יוֹתֵר מִגֶּזֶל גָּבוֹהַּ, שֶׁזֶּה הִקְדִּים ״חֵטְא״ לִ״מְּעִילָה״, וְזֶה הִקְדִּים ״מְעִילָה״ לְ״חֵטְא״.

י׳ וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – בֵּרַךְ יִשְׂרָאֵל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְקִלְּלָן בִּשְׁמֹנֶה. בֵּרְכָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם – מֵ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ עַד ״קוֹמְמִיּוּת״;

י״א וְקִלְּלָן בִּשְׁמוֹנָה – מִ״וְּאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״ עַד ״וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם״.

י״ב וְאִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – בֵּרְכָן בִּשְׁמוֹנֶה, וְקִלְּלָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. בֵּרְכָן בִּשְׁמוֹנֶה –