תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ״א

א׳ זְכוּת הָרְאוּיָה לַשֵּׁנִי.

ב׳ מַתְנִי׳ כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִמְלַךְ; בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ עַל תְּנַאי, וְלֹא נַעֲשָׂה הַתְּנַאי – לֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.

ג׳ גְּמָ׳ שְׁלַח לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב מְנַשֶּׁה מִדְּוִיל, לִשְׁמוּאֵל: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, יָצָא עָלָיו קוֹל – ״אִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן כָּתַב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וְיוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ״, מַהוּ?

ד׳ שְׁלַח לֵיהּ: תֵּצֵא, וְהַדָּבָר צָרִיךְ בְּדִיקָה. מַאי הִיא? אִילֵימָא דְּאִי מְבַטְּלִינַן קָלָא אוֹ לָא מְבַטְּלִינַן; וְהָא נְהַרְדְּעָא אַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הִיא, וּבִנְהַרְדְּעָא לָא מְבַטְּלִי קָלָא! אֶלָּא דְּאִי קָרוּ לִנְתִינָה ״כְּתִיבָה״.

ה׳ וְכִי קָרוּ לִנְתִינָה ״כְּתִיבָה״ – לִכְתִיבָה גּוּפַהּ מִי לָא קָרוּ לַהּ ״כְּתִיבָה״?!

ו׳ אִין; דְּאִי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּקָרוּ לִנְתִינָה כְּתִיבָה, דִּלְמָא ״נָתַן״ קָאָמְרִי.

ז׳ תֵּצֵא?! וְהָאָמַר רַב אָשֵׁי: כֹּל קָלָא דְּבָתַר נִישּׂוּאִין – לָא חָיְישִׁינַן לֵיהּ!

ח׳ מַאי ״תֵּצֵא״ נָמֵי – תֵּצֵא מִשֵּׁנִי.

ט׳ אִם כֵּן, אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁל רִאשׁוֹן! כֵּיוָן דְּמִשֵּׁנִי הוּא דְּמַפְּקִינַן לַהּ וּמֵרִאשׁוֹן לָא מַפְּקִינַן לַהּ, אָתֵי לְמֵימַר: סָמוּךְ לְמִיתָה גֵּרְשָׁהּ.

י׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַי: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים.

י״א דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים – בֵּית שַׁמַּאי. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים – רַבִּי דּוֹסָא. דְּתַנְיָא: שְׁבוּיָיה – אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסָא.

י״ב אָמַר רַבִּי דּוֹסָא: וְכִי מָה עָשָׂה לָהּ עַרְבִי זֶה? מִפְּנֵי שֶׁמִּיעֵךְ לָהּ בֵּין דַּדֶּיהָ, פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה?!

י״ג וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַי: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, מַכְנִיסִין פֵּירוֹתֵיהֶן דֶּרֶךְ טְרַקְסְמוֹן, כְּדֵי לְחַיְּיבָן בְּמַעֲשֵׂר. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, מַכְנִיסִין פֵּירוֹתֵיהֶן דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְדֶרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת, כְּדֵי לְפוֹטְרָן מִן הַמַּעֲשֵׂר.

י״ד דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵין הַטֶּבֶל מִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר, עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת״.

ט״ו וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ חָצֵר קוֹבַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ״.

ט״ז מַתְנִי׳ הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוּנְדְּקִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי.

י״ז אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין; וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין – שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ.

י״ח גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה,

א׳ דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת;

ב׳ וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: אֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת. אֲבָל לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי.

ג׳ תְּנַן: וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין – שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי, שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ. וְאִי בְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה, מָה לִי מִן הָאֵירוּסִין וּמָה לִי מִן הַנִּשּׂוּאִין?

ד׳ אֶלָּא מַתְנִיתִין – בְּשֶׁלֹּא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה; וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר – כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל שֶׁלֹּא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי,

ה׳ עַל מָה נֶחְלְקוּ – עַל שֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה; שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.

ו׳ וּמַתְנִיתִין – דְּאוֹקֵימְנָא בְּלֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה, בְּמַאי פְּלִיגִי? דְּאִיכָּא עֵדֵי יִחוּד, וְלֵיכָּא עֵדֵי בִיאָה.

ז׳ בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד וְהֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד וְהֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה.

ח׳ וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין – שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי, דְּכֵיוָן דְּאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ. לָא אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה.

ט׳ וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה; וְאוֹקִימְנָא לְמַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה! אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן.

י׳ מַתְנִי׳ כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ – תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ.

י״א גֵּט קֵרֵחַ – הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו, דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים, הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר.

י״ב וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ? כׇּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרוּבִּין מֵעֵדָיו.

י״ג גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּגֵט קֵרֵחַ? גְּזֵירָה מִשּׁוּם ״כּוּלְּכֶם״.

י״ד גֵּט קֵרֵחַ – הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו.

ט״ו וְרַבִּי עֲקִיבָא, עֶבֶד מַאי טַעְמָא לָא? דְּאָתוּ לְמֵימַר כָּשֵׁר לְעֵדוּת. קָרוֹב נָמֵי, אָתוּ לְמֵימַר כָּשֵׁר לְעֵדוּת!

ט״ז אֶלָּא עֶבֶד הַיְינוּ טַעְמָא – דְּדִלְמָא אָתוּ לְאַסּוֹקֵיהּ לְיוּחֲסִין.

י״ז גַּזְלָן – דְּבַר יוּחֲסִין הוּא, לִיתַּכְשַׁר! אַלְּמָה תְּנַן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים, הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר; קָרוֹב – אִין, גַּזְלָן – לָא!

י״ח אֶלָּא עֶבֶד הַיְינוּ טַעְמָא – דְּאָתוּ לְמֵימַר: שַׁחְרוֹרֵי שַׁחְרְרֵיהּ; גַּזְלָן נָמֵי – אָתוּ לְמֵימַר: תְּשׁוּבָה עֲבַד; קָרוֹב – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? קָרוֹב כּוּלֵּי עָלְמָא יָדְעִי דְּקָרוֹב הוּא.

י״ט אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבָּה בַּר שְׁאֵילְתָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: גֵּט קֵרֵחַ – קְשָׁרָיו שִׁבְעָה וְעֵדָיו שִׁשָּׁה; שִׁשָּׁה וְעֵדָיו חֲמִשָּׁה; חֲמִשָּׁה וְעֵדָיו אַרְבָּעָה; אַרְבָּעָה וְעֵדָיו שְׁלֹשָׁה – עַד כָּאן מַחְלוֹקֶת בֶּן נַנָּס וְרַבִּי עֲקִיבָא. אֲבָל קְשָׁרָיו שְׁלֹשָׁה וְעֵדָיו שְׁנַיִם – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קָרוֹב.

כ׳ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבָּה בַּר שְׁאֵילְתָא: מִכְּדֵי כׇּל שְׁלֹשָׁה בִּמְקוּשָּׁר – כִּשְׁנַיִם בְּפָשׁוּט דָּמֵי; מָה הָתָם – קָרוֹב לָא, אַף הָכָא נָמֵי – קָרוֹב לָא!

כ״א אֲמַר לֵיהּ: אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי, וּשְׁאֵילְתֵּיהּ לְרַב הַמְנוּנָא, וְרַב הַמְנוּנָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, וַאֲמַר לֵיהּ: הַנַּח לִשְׁלֹשָׁה בִּמְקוּשָּׁר, דְּלָאו דְּאוֹרָיְיתָא.

כ״ב תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: גֵּט קֵרֵחַ – קְשָׁרָיו שִׁבְעָה וְעֵדָיו שִׁשָּׁה; שִׁשָּׁה וְעֵדָיו חֲמִשָּׁה; חֲמִשָּׁה וְעֵדָיו אַרְבָּעָה; אַרְבָּעָה וְעֵדָיו שְׁלֹשָׁה – עַד כָּאן מַחְלוֹקֶת בֶּן נַנָּס וְרַבִּי עֲקִיבָא.

כ״ג הִשְׁלִים עָלָיו עֶבֶד, בֶּן נַנָּס אוֹמֵר: הַוָּלָד כָּשֵׁר; וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הַוָּלָד מַמְזֵר. אֲבָל קְשָׁרָיו שְׁלֹשָׁה וְעֵדָיו שְׁנַיִם – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קָרוֹב.

כ״ד רַב יוֹסֵף מַתְנִי: ״כָּשֵׁר״. וְהָתַנְיָא: קָרוֹב! אָמַר רַב פָּפָּא, תְּנִי: כָּשֵׁר.

כ״ה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הוּכְשְׁרוּ בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד קָרוֹב בִּלְבַד, אֲבָל תְּרֵי לָא – דִּלְמָא אָתֵי לְקַיּוֹמֵי בִּתְרֵי קְרוֹבִים וְחַד כָּשֵׁר.

כ״ו אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתָא נָמֵי דַּיְקָא –