תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף כ״ז

א׳ אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דִּתְנַן: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵּירֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים. אַמַּאי? הָא אָמְרַתְּ: בְּהֵמָה לָאו כִּמְפוֹרֶשֶׁת דָּמְיָא!

ב׳ אֲמַר לֵיהּ, הָתָם: ״וְלָקַח ... וְעָשָׂה״.

ג׳ אָמַר רַחֲמָנָא: אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. הָכָא נָמֵי,

א׳ מִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָדֵין דְּחַטָּאת תִּקְרַב עוֹלָה? הָכָא נְקֵבָה, הָכָא זָכָר.

ב׳ מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: וּמִי אָמְרִינַן בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם כִּסְתוּמָה דָּמְיָא? תָּא שְׁמַע: כֵּיצַד אָמְרוּ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו? בִּזְמַן שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא״.

ג׳ הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמוֹת — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת חַטָּאת — תָּמוּת. עוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, וּשְׁלָמִים — יְקָרְבוּ שְׁלָמִים. מַאי לָאו, אֲפִילּוּ בַּעֲלַת מוּם?

ד׳ לֹא, תְּמִימָה. אֲבָל בַּעֲלַת מוּם, כִּסְתוּמָה דָּמְיָא? מַאי אִירְיָא מָעוֹת? לֵימָא: הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם — יִפְּלוּ לִנְדָבָה!

ה׳ הָכִי נָמֵי, בַּעֲלַת מוּם לְמַאי קַדִּישָׁא — לִדְמֵי, דְּמֵי הַיְינוּ — מָעוֹת.

ו׳ מֵתִיב רָבָא: ״קׇרְבָּנוֹ״, בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו. יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָבִיו שֶׁהִפְרִישׁ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה,

ז׳ אֲבָל יוֹצֵא בְּקׇרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״, ״קׇרְבָּנוֹ״. בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָבִיו.

ח׳ יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין אָדָם מְגַלֵּחַ עַל בֶּהֱמַת אָבִיו בִּנְזִירוּת, אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, אֲפִילּוּ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁהֲרֵי אָדָם מְגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אָבִיו בִּנְזִירוּת,