תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס״ז

א׳ הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל, הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב — אֵינוֹ מוּפָר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּים אֶחָד מֵהֶן.

ב׳ גְּמָ׳ הַיְינוּ רֵישָׁא: אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ! מַהוּ דְּתֵימָא: אוֹ אָבִיהָ אוֹ בַעְלָהּ קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

ג׳ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּים אֶחָד מֵהֶן. לְמָה לִי לְמִיתְנָא? הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר הֵפֵר זֶה בְּלֹא זֶה — וְלֹא כְּלוּם, קִיֵּים אֶחָד מֵהֶן לְמָה לִי? צְרִיכָא לְמִיתְנֵי?!

ד׳ כִּי אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ כְּגוֹן דְּהֵפֵר אֶחָד מֵהֶן וְקִיֵּים אֶחָד, וְחָזַר הַמְקַיֵּים וְנִשְׁאַל עַל הֲקָמָתוֹ. מַהוּ דְּתֵימָא: מַאי דְּאוֹקִי הָא עַקְרֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן דִּמְפִירִין שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת.

ה׳ וְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ, מְנָלַן? אָמַר רַבָּה, אָמַר קְרָא: ״וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ״. מִכָּאן לְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה שֶׁאָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. אֵימָא הַאי קְרָא בִּנְשׂוּאָה כְּתִיב!

ו׳ אִי מִשּׁוּם נְשׂוּאָה, קְרָא אַחֲרִינָא כְּתִיב: ״וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה״. אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ בִּנְשׂוּאָה?! וְכִי תֵּימָא תְּרֵי קְרָאֵי בִּנְשׂוּאָה לְמָה לִי — לְמֵימַר שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין.

א׳ וְלָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ?

ב׳ אִיבָּעֵית אֵימָא, דַּהֲוָיָה קִדּוּשִׁין מַשְׁמַע.

ג׳ אֵימָא אָב לְחוֹדֵיהּ מֵיפֵר! אִם כֵּן ״וְאָסְרָה אִסָּר בֵּית אָבִיהָ״, ״יָנִיא אוֹתָהּ״ לְמָה לִי? הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר בִּמְקוֹם אָרוּס מֵיפֵר אָב לְחוֹדֵיהּ, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם אָרוּס, מִיבַּעְיָא?

ד׳ אֵימָא אָב לִיבְעֵי אָרוּס, וְאָרוּס לְחוֹדֵיהּ מֵיפֵר. וְכִי תֵּימָא: אָב דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי, מִיבְּעֵי לֵיהּ דְּאִי הֵקִים — הֵקִים!

ה׳ אִם כֵּן, ״בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה״ לְמַאי כְּתִב? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם אָב אָרוּס מֵיפֵר לְחוֹדֵיהּ, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם אָב מִיבַּעְיָא?!

ו׳ אֵימָא: ״אִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה״, לוֹמַר שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין!

ז׳ וּמִינֵּיהּ, אָרוּס מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין.

ח׳ אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם שׁוּתָּפוּתֵיהּ דְּאָב.