תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י״ח

א׳ וּפְלִיגָא דְּרַב קַטִּינָא.

ב׳ לְרַב הוּנָא, לָא פְּלִיגִי — כָּאן מִן הַלּוּל וְלִפְנִים, כָּאן מִן הַלּוּל וְלַחוּץ.

ג׳ אֶלָּא לְרָמֵי בַּר שְׁמוּאֵל וּלְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, דְּאָמְרִי: מִן הַלּוּל וְלַחוּץ — סְפֵקוֹ טָהוֹר, מִן הַלּוּל וְלִפְנִים — סְפֵקוֹ טָמֵא, הָנֵי בְּמַאי מִתּוֹקְמָא? מִן הַלּוּל וְלִפְנִים.

ד׳ לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא!

ה׳ לָא קַשְׁיָא, כָּאן — כְּשֶׁנִּמְצָא בַּקַּרְקַע פְּרוֹזְדוֹר, וְכָאן — שֶׁנִּמְצָא בְּגַג פְּרוֹזְדוֹר.

ו׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָלְכוּ בּוֹ חֲכָמִים אַחַר הָרוֹב, וַעֲשָׂאוּם כְּוַדַּאי: מָקוֹר, שִׁלְיָא, חֲתִיכָה. מָקוֹר — הָא דַּאֲמַרַן;

ז׳ שִׁלְיָא — דִּתְנַן: שִׁלְיָא בְּבַיִת, הַבַּיִת טָמֵא, וְלֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִמּוֹק הַוָּלָד עַד שֶׁלֹּא יָצָא;

ח׳ חֲתִיכָה — דִּתְנַן: הַמַּפֶּלֶת יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם בָּאת.

ט׳ וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת!

י׳ דְּתַנְיָא: תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת, כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח — סְפֵקוֹ אָסוּר.

י״א וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב.

י״ב טוּמְאָה קָאָמְרִינַן, אִיסּוּר לָא קָאָמְרִינַן.

י״ג וְהָאִיכָּא תֵּשַׁע צְפַרְדְּעִין וְשֶׁרֶץ אֶחָד בֵּינֵיהֶם, וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן נָגַע — בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקוֹ טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר,

י״ד וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב!

ט״ו טוּמְאָה דְּאִשָּׁה קָאָמְרִינַן, טוּמְאָה בְּעָלְמָא לָא קָאָמְרִינַן.

ט״ז וְהָאִיכָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עָבְרָה בַּנָּהָר

א׳ וְהִפִּילָה — מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל.

ב׳ הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים — וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן.

ג׳ מַתְנִיתִין קָאָמְרִינַן, שְׁמַעְתָּתָא לָא קָאָמְרִינַן.

ד׳ וְהָא כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא טוֹעָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתֵּיהּ.

ה׳ מַאי לָאו לָא תְּיוּבְתָּא, אֶלָּא סִיַּיעְתָּא?

ו׳ לָא, דִּלְמָא לָא תְּיוּבְתָּא וְלֹא סִיַּיעְתָּא.

ז׳ לְמַעוֹטֵי מַאי?

ח׳ אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי רוּבָּא, דְּאִיכָּא חֲזָקָה בַּהֲדֵיהּ, דְּלָא שָׂרְפִינַן עֲלֵיהּ אֶת הַתְּרוּמָה — וְהָא אַמְרַהּ רַבִּי יוֹחָנָן חֲדָא זִימְנָא!

ט׳ דִּתְנַן: תִּינוֹק הַנִּמְצָא בְּצַד הָעִיסָּה, וּבָצֵק בְּיָדוֹ — רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק לְטַפֵּחַ.

י׳ וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? קָסָבַר: רוֹב תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין, וּמִיעוּט אֵין מְטַפְּחִין, וְעִיסָּה זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת, סְמוֹךְ מִיעוּטָא לַחֲזָקָה, וְאִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא.

י״א וְרַבָּנַן מִיעוּטָא ״כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי״, וְרוּבָּא וַחֲזָקָה — רוּבָּא עֲדִיף.

י״ב וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: זוֹ הִיא חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין זוֹ חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה!

י״ג אֶלָּא לְמַעוֹטֵי רוּבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּתְנַן: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה.

י״ד וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָמִים, אֲבָל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — טְהוֹרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, וְשֶׁל שְׁאָר דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִפִּילָה