תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י״ט

א׳ וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: זִיל בָּתַר רוֹב חֲתִיכוֹת, וְרוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל אַרְבַּע מִינֵי דָּמִים הָוְיָין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: זִיל בָּתַר רוֹב חֲתִיכוֹת לָא אָמְרִינַן.

ב׳ מַתְנִי' חֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה, הָאָדוֹם, וְהַשָּׁחוֹר, וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם, וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, וְכַמָּזוּג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף כְּמֵימֵי תִלְתָּן, וּכְמֵימֵי בָּשָׂר צָלִי, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִים. הַיָּרוֹק — עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

ג׳ אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא כָּךְ וְלֹא כָּךְ.

ד׳ אֵיזֶהוּ אָדוֹם — כְּדַם הַמַּכָּה; שָׁחוֹר — כְּחֶרֶת; עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר; וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם — כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ;

ה׳ וּכְמֵימֵי אֲדָמָה — מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵיצֵף מַיִם; וְכַמָּזוּג — שְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי.

ו׳ גְּמָ' מְנָלַן דְּאִיכָּא דָּם טָהוֹר בָּאִשָּׁה? דִּלְמָא כֹּל דָּם דְּאָתֵי מִינַּהּ טָמֵא!

ז׳ אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אֲמַר קְרָא: ״כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם״, בֵּין דָּם טָהוֹר לְדָם טָמֵא.

ח׳ אֶלָּא מֵעַתָּה, בֵּין נֶגַע לָנֶגַע, הָכִי נָמֵי בֵּין נֶגַע טָמֵא לְנֶגַע טָהוֹר? וְכִי תֵימָא הָכִי נָמֵי — נֶגַע טָהוֹר מִי אִיכָּא? וְכִי תֵימָא ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא״ — הָהוּא ״בּוֹהַק״ מִקְּרֵי!

ט׳ אֶלָּא: בֵּין נִגְעֵי אָדָם לְנִגְעֵי בָתִּים וּלְנִגְעֵי בְגָדִים, וְכוּלָּן טְמֵאִין. הָכָא נָמֵי: בֵּין דַּם נִדָּה לְדַם זִיבָה, וְכוּלָּן טְמֵאִין!

י׳ הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא הָתָם, אִיכָּא לְאִפְּלוֹגֵי [זָקֵן מַמְרֵא וְרַבָּנַן] בְּנִגְעֵי אָדָם, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּנַן.

י״א דִּתְנַן: אִם בַּהֶרֶת קוֹדֵם לְשֵׂעָר לָבָן — טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לַבַּהֶרֶת — טָהוֹר, סָפֵק — טָמֵא, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֵּהָה. וְאָמַר רַבָּה: כֵּהָה וְטָהוֹר.

י״ב בְּנִגְעֵי בָתִּים — כִּי הָא פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן, דִּתְנַן: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין הַבַּיִת טָמֵא עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁנֵי אֲבָנִים בִּשְׁנֵי כְּותָלִים בְּקֶרֶן זָוִית, אׇרְכּוֹ כִּשְׁנֵי גְרִיסִין וְרׇחְבּוֹ כִּגְרִיס.

י״ג מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? כְּתִיב ״קִיר״ וּכְתִיב ״קִירוֹת״ — אֵיזֶהוּ קִיר שֶׁהוּא כִּשְׁנֵי קִירוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה קֶרֶן זָוִית.

י״ד בְּנִגְעֵי בְגָדִים — בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס וְרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: מִנַּיִן לִפְרִיחַת בְּגָדִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה?

ט״ו נֶאֱמַר ״קָרַחַת״ וְ״גַבַּחַת״ בַּבְּגָדִים, וְנֶאֱמַר ״קֵרַחַת״ וְ״גַבַּחַת״ בָּאָדָם.

ט״ז מָה לְהַלָּן פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר, אַף כָּאן נָמֵי פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר.

י״ז אֶלָּא הָכָא, אִי דָּם טָהוֹר לֵיכָּא, בְּמַאי פְּלִיגִי?

י״ח וּמִמַּאי דְּהָנֵי טְהוֹרִין, וְהָנֵי טְמֵאִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּרְאוּ מוֹאָב אֶת הַמַּיִם אֲדוּמִּים כַּדָּם״, לְמֵימְרָא דְּדָם אָדוֹם הוּא? אֵימָא אָדוֹם, וְתוּ לָא!

י״ט אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אָמַר קְרָא ״דָּמֶיהָ״ ״דָּמֶיהָ״, הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה.

כ׳ וְהָא אֲנַן ״חֲמִשָּׁה״ תְּנַן! אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שָׁחוֹר — אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה.

כ״א תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁחוֹר — כְּחֶרֶת; עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה אֲפִילּוּ כִּכְחוֹל — טָהוֹר. וְשָׁחוֹר זֶה לֹא מִתְּחִלָּתוֹ הוּא מַשְׁחִיר, אֶלָּא כְּשֶׁנֶּעֱקָר הוּא מַשְׁחִיר. מָשָׁל לְדַם מַכָּה: לִכְשֶׁנֶּעֱקָר הוּא מַשְׁחִיר.

כ״ב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף כְּמֵימֵי תִלְתָּן. וְלֵית לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי ״דָּמֶיהָ״ ״דָּמֶיהָ״ — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה?

כ״ג אִיבָּעֵית אֵימָא: לֵית לְהוּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִית לְהוּ. מִי לָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שָׁחוֹר — אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה? הָכִי נָמֵי, מִלְקָא הוּא דְּלָקֵי.

כ״ד וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא!

כ״ה אִיכָּא בֵינַיְיהוּ

א׳ לִתְלוֹת.

ב׳ הַיָּרוֹק, עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא. וְלֵית לֵיהּ לַעֲקַבְיָא ״דָּמֶיהָ״ ״דָּמֶיהָ״ — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה?

ג׳ אִיבָּעֵית אֵימָא: לֵית לֵיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִית לֵיהּ, מִי לָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שָׁחוֹר — אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה? הָכָא נָמֵי, מִלְקָא הוּא דְּלָקֵי.

ד׳ וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵינַיְיהוּ לִתְלוֹת.

ה׳ אָמַר רַבִּי מֵאִיר: ״אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם״ כּוּ׳.

ו׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָרַד רַבִּי מֵאִיר לְשִׁיטַת עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל, וְטִימֵּא. וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: נְהִי דְּהֵיכָא דְּקָא מַשְׁכַּחַתְּ כֶּתֶם יָרוֹק אַמָּנָא לָא מְטַמְּאִיתוּ, הֵיכָא דְּקָחָזְיָא דַּם יָרוֹק מִגּוּפַהּ — תְּטַמֵּא.

ז׳ אִי הָכִי, אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה? מִשּׁוּם רוֹאָה מִבַּעְיָא לֵיהּ!

ח׳ אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ: נְהִי הֵיכָא דְּקָא חָזְיָא דָּם יָרוֹק מֵעִיקָּרָא — לָא מְטַמְּאִיתוּ, הֵיכָא דְּחָזְיָא דַּם אָדוֹם וַהֲדַר חָזְיָא דָּם יָרוֹק — תְּטַמֵּא, מִידֵי דְּהָוֵה אַמַּשְׁקֶה זָב וְזָבָה.

ט׳ וְרַבָּנַן, דּוּמְיָא דְּרוֹק: מָה רוֹק שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, אַף כֹּל שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא. אִי הָכִי, שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר.

י׳ אֶלָּא, הָכִי קָאָמַר לְהוּ: לֶהֱוֵי כְּמַשְׁקֶה לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְרַבָּנַן בָּעֵי ״דַּם חֲלָלִים״, וְלֵיכָּא. אִי הָכִי, שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר!

י״א אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ: אַלְּפוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה, כְּתִיב הָכָא ״שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״.

י״ב וְרַבָּנַן? אָדָם דָּן קַל וָחוֹמֶר מֵעַצְמוֹ, וְאֵין אָדָם דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ.

י״ג רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא כָּךְ וְכוּ׳. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מַאן תַּנָּא קַמָּא? רַבִּי יוֹסֵי, וְכׇל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָּה לָעוֹלָם.

י״ד אֵיזֶהוּ אָדוֹם — כְּדַם הַמַּכָּה. מַאי ״כְּדַם הַמַּכָּה״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּדַם שׁוֹר שָׁחוּט.

ט״ו וְלֵימָא ״כְּדַם שְׁחִיטָה״! אִי אָמַר ״כְּדַם שְׁחִיטָה״ — הֲוָה אָמֵינָא כְּכוּלַּהּ שְׁחִיטָה, קָא מַשְׁמַע לַן ״כְּדַם הַמַּכָּה״ — כִּתְחִילַּת הַכָּאָה שֶׁל סַכִּין.

ט״ז עוּלָּא אָמַר: כְּדַם צִפּוֹר חַיָּה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַיָּה — לְאַפּוֹקֵי שָׁחוּט, אוֹ דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי כָּחוּשׁ? תֵּיקוּ.

י״ז זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כְּדַם מַאֲכוֹלֶת שֶׁל רֹאשׁ. מֵיתִיבִי: הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת — הֲרֵי זֹה תּוֹלָה בָּהּ. מַאי לַָאו דְּכוּלֵּיהּ גּוּפַהּ? לָא, דְּרֵאשַׁהּ.

י״ח אַמֵּי וַרְדִּינָאָה, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּדַם אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יָד, שֶׁנִּגְּפָה וְחָיְיתָה וְחָזְרָה וְנִגְּפָה. וְלֹא שֶׁל כׇּל אָדָם, אֶלָּא שֶׁל בָּחוּר שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה. וְעַד כַּמָּה? עַד בֶּן עֶשְׂרִים.

י״ט מֵיתִיבִי: תּוֹלֶה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ? בִּשְׁלָמָא בִּבְנָהּ — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֶלָּא בַּעְלָהּ — הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

כ׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה, וְלֹא נִבְעֲלָה.

כ״א רַב נַחְמָן אָמַר: כְּדַם הַקָּזָה. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה וְתָלָה רַבִּי מֵאִיר