תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס״ה

א׳ ״עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה״ תְּנַן!

ב׳ אֶלָּא דְּיָהֵיב לַהּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי נַעֲרוּת — נַעֲרוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִי אִיכָּא? וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין נַעֲרוּת לְבַגְרוּת אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבָד! וְכִי תֵימָא בְּצִיר מֵהָכִי הוּא דְּלֵיכָּא, הָא טְפֵי אִיכָּא — הָא ״בִּלְבָד״ קָאָמַר.

ג׳ אֶלָּא, דְּיָהֵיב לַהּ שְׁתַּיִם בִּימֵי קַטְנוּת וּשְׁתַּיִם בִּימֵי נַעֲרוּת, הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מֵרַב: הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת תַּחַת בַּעְלָהּ, מַהוּ?

ד׳ אֲמַר לֵיהּ: כׇּל בְּעִילוֹת שֶׁאַתָּה בּוֹעֵל — אֵינָן אֶלָּא אַחַת, וְהַשְּׁאָר מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעָה לֵילוֹת.

ה׳ אֶלָּא, דְּיָהֵיב לַהּ אַחַת בִּימֵי קַטְנוּת, וּשְׁתַּיִם בִּימֵי נַעֲרוּת, וְאַחַת בִּימֵי בַּגְרוּת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בּוֹגֶרֶת בְּעָלְמָא יָהֲבִינַן לַהּ טְפֵי, כִּי הֵיכִי דְּאַהֲנַי קַטְנוּת בִּימֵי נַעֲרוּת לְמִבְצַר לַהּ חֲדָא, אַהֲנַי נָמֵי נַעֲרוּת לְבַגְרוּת לְמִבְצַר לַהּ חֲדָא.

ו׳ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בּוֹגֶרֶת דְּעָלְמָא לָא יָהֲבִינַן לַהּ טְפֵי — לָא לִיתֵּב לַהּ אֶלָּא בְּעִילַת מִצְוָה, וְתוּ לָא!

ז׳ לְעוֹלָם, דְּיָהֵיב לַהּ אַחַת בִּימֵי קַטְנוּת וְשָׁלֹשׁ בִּימֵי נַעֲרוּת. מִי סָבְרַתְּ כֹּל תְּלָתָא יַרְחֵי — חֲדָא עוֹנָה? כֹּל תְּרֵי יַרְחֵי — חֲדָא עוֹנָה.

ח׳ מִנְיָמִין סַקְסְנָאָה הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל לְאַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, סְבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב, אֲפִילּוּ רָאֲתָה. אֲמַר: לָא פָּלֵיג רַב בֵּין רָאֲתָה בֵּין לֹא רָאֲתָה.

ט׳ קְדֵים שְׁכֵיב בְּאוֹרְחָא, קָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ דְּרַב ״לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל אָוֶן״.

י׳ אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כֵּיוָן שֶׁנִּתְּקוּ שִׁנָּיו שֶׁל אָדָם, נִתְמַעֲטוּ מְזוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם אָנֹכִי נָתַתִּי לָךְ נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכׇל עָרֵיכֶם וְחוֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמוֹתֵיכֶם״.

י״א רָאֲתָה וְעוֹדָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: רָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: כׇּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ עוֹנָה שְׁלֵמָה. וְכַמָּה עוֹנָה שְׁלֵמָה? פֵּירֵשׁ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לַיְלָה וַחֲצִי יוֹם.

י״ב וּמִי בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי? וּרְמִינְהִי: הֲרֵי שֶׁהָיוּ גִּתָּיו וּבֵית בַּדָּיו טְמֵאוֹת, וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן בְּטָהֳרָה, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? הַדַּפִּין וְהַלּוּלָבִין וְהָעֲדָשִׁין — מְדִיחָן,

א׳ הָעֲקָלִים שֶׁל נְצָרִים וְשֶׁל בִּצְבּוּץ — מְנַגְּבָן, שֶׁל שִׁיפָא וְשֶׁל גֶּמִי — מְיַישְּׁנָן. וְכַמָּה מְיַישְּׁנָן? שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מַנִּיחָן מִגַּת לַגַּת וּמִבַּד לְבַד.

ב׳ הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חָרְפֵי וְאַפְלֵי.

ג׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרוֹצֶה לְטַהֵר מִיָּד, מַגְעִילָן בְּרוֹתְחִין אוֹ חוֹלְטָן בְּמֵי זֵיתִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: מַנִּיחָן תַּחַת הַצִּינּוֹר שֶׁמֵּימָיו מְקַלְּחִין, אוֹ בְּמַעְיָין שֶׁמֵּימָיו רוֹדְפִין. וְכַמָּה עוֹנָה? כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּיֵין נֶסֶךְ, כָּךְ אָמְרוּ בִּטְהָרוֹת.

ד׳ כְּלַפֵּי לְיָיא! בִּטְהָרוֹת קָיְימִינַן! אֶלָּא, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּטְהָרוֹת, כָּךְ אָמְרוּ בְּיֵין נֶסֶךְ.

ה׳ וְכַמָּה עוֹנָה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹ יוֹם אוֹ לַיְלָה. רַבִּי חָנָה שְׁאוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי חָנָה בַּר שְׁאוּנָא, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲצִי יוֹם וַחֲצִי לַיְלָה.

ו׳ וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: וְלָא פְּלִיגִי — הָא בִּתְקוּפַת נִיסָן וְתִשְׁרִי, הָא בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְטֵבֵת.

ז׳ הָכָא נָמֵי, אֵימָא גַּבֵּי נִדָּה חֲצִי יוֹם וַחֲצִי לַיְלָה! וְהָא ״לַיְלָה וַחֲצִי יוֹם״ קָאָמַר! אֶלָּא: אִי לַיְלָה דְּנִיסָן וְתִשְׁרִי, אִי חֲצִי יוֹם וַחֲצִי לַיְלָה דְּטֵבֵת וְתַמּוּז.

ח׳ וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי כְּתוּבָּה — דְּמַגְּהִי בַּהּ טְפֵי, עַד דְּחָתְמִי.

ט׳ רָב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הֲלָכָה — בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה, וּפוֹרֵשׁ.

י׳ מֵתִיב רַב חִסְדָּא: מַעֲשֶׂה וְנָתַן לָהּ רַבִּי אַרְבָּעָה לֵילוֹת מִתּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ!

י״א אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הַדּוֹרֵי אַפִּירְכָא לְמָה לִי? אוֹתֵיב מִמַּתְנִיתִין! הוּא סָבַר: מַעֲשֶׂה רַב.

י״ב מִכׇּל מָקוֹם, לְרַב וּשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא! אִינְהוּ דַּעֲבַדוּ כְּרַבּוֹתֵינוּ, דְּתַנְיָא: רַבּוֹתֵינוּ חָזְרוּ וְנִמְנוּ — בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ.

י״ג אָמַר עוּלָּא: כִּי הָווּ בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ בְּתִינוֹקֶת, לָא הֲווֹ מַסְּקִי מִינַּהּ אֶלָּא כִּדְמַסֵּיק תַּעֲלָא מִבֵּי כְרָבָא, וּמְסַיְּימִי בַּהּ הָכִי: בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ.

י״ד אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, בַּעַל נֶפֶשׁ לֹא יִגְמוֹר בִּיאָתוֹ! אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, לִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּפוֹרֵשׁ.

ט״ו תָּנוּ רַבָּנַן: וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ שׁוֹפְעוֹת דָּם וּבָאוֹת, מִתּוֹךְ אַרְבָּעָה לֵילוֹת לְאַחַר אַרְבָּעָה לֵילוֹת, מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה לְאַחַר הַלַּיְלָה — כּוּלָּן צְרִיכוֹת לִבְדּוֹק אֶת עַצְמָן.

ט״ז וּבְכוּלָּן, רַבִּי מֵאִיר מַחְמִיר כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

י״ז וּשְׁאָר רְאִיּוֹת שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל — הַלֵּךְ אַחַר מַרְאֵה דָמִים.

י״ח שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מַרְאֵה דָמִים מְשׁוּנִּים הֵן זֶה מִזֶּה. כֵּיצַד? דַּם נִדָּה — אָדוֹם, דַּם בְּתוּלִים — אֵינוֹ אָדוֹם. דַּם נִדָּה — זִיהוּם, דַּם בְּתוּלִים — אֵינוֹ זִיהוּם. דַּם נִדָּה — בָּא מִן הַמָּקוֹר, דַּם בְּתוּלִים — בָּא מִן הַצְּדָדִין.

י״ט אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים כׇּל מַרְאֵה דָמִים אַחַת הֵן.

כ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאָה דָּם מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ — מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה, וּשְׁלִישִׁית, מִכָּאן וְאֵילָךְ — לֹא תְּשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ