בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת נדה › תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס״ח

תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס״ח

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף ס״ח ע״א

א׳ תִּסְגֵּי אַיְיתִי לִמְחַר, וִידַע מַאי קָאָמְרָה לֵיהּ, אֲמַר: דּוּדֵי חָסְרַתְּ, טַשְׁטָקֵי חָסְרַתְּ, עַבְדֵי חָסְרַתְּ?

ב׳ דְּרַשׁ רָבָא: אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְטוֹבֶלֶת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָא שְׁלַח רָבִין בְּאִגַּרְתֵּיהּ ״אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתִטְבּוֹל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת״.

ג׳ וּתְמַהּ עַל עַצְמְךָ: הֵיאַךְ חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה, הָא בָּעֵינַן תֵּכֶף לַחֲפִיפָה טְבִילָה, וְלֵיכָּא!

ד׳ הֲדַר אוֹקִי רָבָא אָמוֹרָא עֲלֵיהּ, וּדְרַשׁ: דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם, טָעוּת הֵן בְּיָדִי. בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתִטְבּוֹל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּתְמַהּ עַל עַצְמְךָ: הֵיאַךְ חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה? הָא בָּעֵינַן סָמוּךְ לַחֲפִיפָה טְבִילָה, וְלֵיכָּא!

ה׳ וְהִלְכְתָא: אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה. וְהִלְכְתָא: אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף אֶלָּא בַּלַּיְלָה. (אֶלָּא) קַשְׁיָא הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא!

ו׳ לָא קַשְׁיָא — הָא דְּאֶפְשָׁר, הָא דְּלָא אֶפְשָׁר.

ז׳ מַתְנִי' נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית, וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה.

ח׳ בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּיוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה.

ט׳ וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וְאִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — דַּיָּה שְׁעָתָהּ.

י׳ וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ בִּשְׁנַיִם לְנִדָּתָהּ בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה.

י״א גְּמָ' אִיתְּמַר: רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, וְלֵוִי אָמַר: זָבָה סָפֵק.

י״ב אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא — ״הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה״ קָתָנֵי!

י״ג אֶלָּא אַסֵּיפָא, בִּשְׁלָמָא סְפֵק זָבָה אָמְרִינַן, אֶלָּא זָבָה וַדַּאי נָמֵי? הֲרֵי בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה!

י״ד אֶלָּא, כִּי אִיתְּמַר דְּרַב וְלֵוִי — שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ אִיתְּמַר: נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, וְלֵוִי אָמַר: זָבָה סָפֵק.

ט״ו רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא נִמְצֵאת טְמֵאָה, וְעַכְשָׁיו נִמְצֵאת טְמֵאָה — טְמֵאָה וַדַּאי. וְלֵוִי אָמַר: סְפֵק זָבָה, אֵימַר פְּסַקָה בֵּינֵי וּבֵינֵי.

דף ס״ח ע״ב

א׳ וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתָא: אַחַר הַיָּמִים, בֵּין בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה בֵּין בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה.

ב׳ וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא! דְּאָמַר רָבָא: לוֹמַר שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ!

ג׳ וְלָאו אוֹתְבִינֵּיהּ לְרָבָא חֲדָא זִימְנָא! הָכִי קָאָמְרִינַן: לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא נָמֵי מֵהָא!

ד׳ אָמַר לָךְ רָבָא: כִּי קָתָנֵי ״מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת״ — אַרֵישׁ פִּרְקִין קָאֵי, אַרָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ.

ה׳ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, כֵּיוָן דְּמַפְסְקִי לְהוּ יָמִים טְהוֹרִין, כִּתְחִלַּת נִדָּתָהּ דָּמְיָא, וְלֹא תְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת, קָא מַשְׁמַע לַן.

ו׳ אִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת. נֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל, לוֹמַר שֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ.

ז׳ אָמַר לְךָ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: כִּי אָמְרִינַן אֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ, דְּלָא בָּעֲיָא תְּלָתָא זִימְנֵי לְמִיעְקַר, דְּאָמְרִינַן דָּמֶיהָ מְסוּלָּקִין, וְכֵיוָן דְּדָמֶיהָ מְסוּלָּקִין — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.

ח׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. תַּנְיָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: אִלְמָלֵי יָדֶיהָ מוּנָּחוֹת בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר.

ט׳ עַכְשָׁיו אֵימַר: עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה? מָה לִי הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה בַּשְּׁבִיעִי מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, מָה לִי הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה בָּרִאשׁוֹן.

י׳ בָּרִאשׁוֹן — מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר?

י״א אִין, וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ: נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר הַיָּמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — מַהוּ?

י״ב אָמְרוּ לִו: הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. שִׁשִּׁי, חֲמִישִׁי, רְבִיעִי, שְׁלִישִׁי, שֵׁנִי — מַאי? אָמְרוּ לִו: לָא שְׁנָא.

י״ג בָּרִאשׁוֹן לֹא שָׁאַלְתִּי, וְטָעִיתִי שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי, אַטּוּ כּוּלְּהוּ לָאו בְּחֶזְקַת טוּמְאָה קָיְימִי? וְכֵיוָן דִּפְסַק — פְּסַק, רִאשׁוֹן נָמֵי כֵּיוָן דִּפְסַק — פְּסַק.

י״ד וּמֵעִיקָּרָא, מַאי סָבַר? הוֹאִיל וְהוּחְזַק מַעְיָן פָּתוּחַ.

ט״ו מַתְנִי' הַזָּב וְהַזָּבָה, שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים לֹא בָּדְקוּ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד.

ט״ז גְּמָ' תַּנְיָא: אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לִדְבָרֶיךָ, אַתָּה מוֹנֶה בְּסֵירוּגִין, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״אַחַר תִּטְהָר״, אַחַר אַחַר לְכוּלָּן, שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן!

י״ז אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְאַתָּה אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּזָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וּבְנָזִיר שֶׁהִילֵּךְ סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת, שֶׁמּוֹנֶה בְּסֵירוּגִין? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״.

י״ח וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בִּשְׁלָמָא הָתָם, ״לְטׇמְאָה בָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא — שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא יוֹמָהּ, וְאִי מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי זָב בְּבַעַל קֶרִי — לָא מִיחַלַּף.

י״ט נָזִיר שֶׁהִילֵּךְ עַל גַּבֵּי סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת נָמֵי, מִדְּאוֹרָיְיתָא אֹהֶל מְעַלְּיָא בָּעֵינַן, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר, וְרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא מִיחַלַּף.

כ׳ אֲבָל הָכָא — אִי חָיְישִׁינַן דִּלְמָא חֲזַאי, בְּסָפֵק אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בְּוַדַּאי.

כ״א תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרִי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִדִּבְרֵי כּוּלָּן, אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

כ״ב אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁמִינִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר הַיָּמִים לֹא בָּדְקוּ,

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד