תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס״ט

א׳ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַהוּ? תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בָּעֵינַן, וְהָכָא תְּחִלָּתָן אִיכָּא סוֹפָן לֵיכָּא, אוֹ דִילְמָא תְּחִלָּתָן אַף עַל גַּב שֶׁאֵין סוֹפָן?

ב׳ אָמַר רַב: הִיא הִיא תְּחִלָּתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָן, וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בָּעֵינַן, הָכָא תְּחִלָּתָן אִיכָּא, סוֹפָן לֵיכָּא.

ג׳ מֵיתִיבִי: וְשָׁוִין בְּזָב וּבְזָבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁמִינִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שְׁמִינִי בִּלְבַד. מַאן שָׁוִין? לָאו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ?

ד׳ לָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא.

ה׳ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אָמַר רַב: נִדָּה שֶׁהִפְרִישָׁה בְּטׇהֳרָה בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּהּ — סוֹפַרְתּוֹ לְמִנְיַן שִׁבְעָה נְקִיִּים.

ו׳ נִדָּה, סְפִירָה לְמָה לַהּ? אֶלָּא אֵימָא: זָבָה שֶׁהִפְרִישָׁה בְּטׇהֳרָה בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּהּ — סוֹפַרְתּוֹ לְמִנְיַן שִׁבְעָה נְקִיִּים.

ז׳ אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: רַב כְּכוּתָאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? דְּאָמְרִי: יוֹם שֶׁפּוֹסֶקֶת בּוֹ סוֹפַרְתּוֹ לְמִנְיַן שִׁבְעָה!

ח׳ כִּי קָאָמַר רַב, לְבַר מִשְּׁלִישִׁי. בַּר מִשְּׁלִישִׁי? פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן דְּלֹא בָּדְקָה עַד שְׁבִיעִי.

ט׳ וְאַשְׁמְעִינַן הָתָם — תְּחִלָּתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָן, וְהָכָא קָא מַשְׁמַע לַן — סוֹפָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתָן.

י׳ דְּמַהוּ דְּתֵימָא: תְּחִלָּתָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָן הוּא דְּאָמְרִינַן, דְּאוֹקְמִינְהוּ אַחֶזְקַיְיהוּ, אֲבָל סוֹפָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתָן — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

י״א אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא ״טוֹעָה״.

י״ב וְלָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתֵּיהּ, דְּקַיְימָא לַן: שָׁבוּעַ קַמָּא דְּאָתְיָא לְקַמַּן — בְּלֵילָוָתָא מַטְבְּלִינַן לַהּ, בִּימָמָא לָא מַטְבְּלִינַן לַהּ.

י״ג וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא בָּעֵינַן סְפוּרִין לְפָנֵינוּ, בִּימָמָא נָמֵי נַטְבְּלִינַהּ, דִּילְמָא יוֹלֶדֶת זָכָר בְּזוֹב הִיא, וְעָבְדָה לַהּ סְפוּרִין! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ בָּעֵינַן סְפוּרִין בְּפָנֵינוּ!

י״ד וְלָאו מִי אוֹקֵימְנָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן סְפוּרִין לְפָנֵינוּ?!

ט״ו וּמְנָא תֵּימְרָא דִּלְרַבָּנַן לָא בָּעֵינַן סְפוּרִין לְפָנֵינוּ? דִּתְנַן: טוֹעָה שֶׁאָמְרָה ״יוֹם אֶחָד טָמֵא רָאִיתִי״, מַטְבִּילִין אוֹתָהּ תֵּשַׁע טְבִילוֹת.

ט״ז שְׁבַע לְנִדָּה, וּתְרֵי לְזִיבָה. ״בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת טָמֵא רָאִיתִי״ — מַטְבִּילִין אוֹתָהּ אַחַת עֶשְׂרֵה טְבִילוֹת.

י״ז אַחַת עֶשְׂרֵה מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: כְּגוֹן שֶׁבָּאת לְפָנֵינוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,

י״ח וְהָוְיָין תַּמְנֵי לְנִדָּה וּתְלָת לְזִיבָה.

י״ט ״לֹא רָאִיתִי כׇּל עִיקָּר״ — מַטְבִּילִין אוֹתָהּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה טְבִילוֹת. אָמַר רָבָא: הַאי דִּינָא דְּלָא דִּינָא, דָּיְינִי בְּגַלָּחֵי, דְּאִית לֵיהּ תּוֹרָא — לִירְעֵי חַד יוֹמָא, דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרָא — לִירְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי.

כ׳ אִתְרְמִי לְהוּ יַתְמָא בַּר אַרְמַלְתָּא, יָהֲבִי לֵיהּ תּוֹרֵי, אֲזַל נַכְסִינְהוּ. אֲמַר לְהוּ: דְּאִית לֵיהּ תּוֹרָא — לִשְׁקוֹל חַד מַשְׁכָּא, דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרָא — לִשְׁקוֹל תְּרֵי מַשְׁכֵי. אָמְרִי לֵיהּ: מַאי הַאי דְּקָאָמְרַתְּ? אֲמַר לְהוּ: סוֹף דִּינָא כִּתְחִלַּת דִּינָא, תְּחִלַּת דִּינָא — לָאו מַאן דְּלֵית לֵיהּ עֲדִיף? סוֹף דִּינָא נָמֵי — מַאן דְּלֵית לֵיהּ עָדִיף.

כ״א הָכָא נָמֵי, וּמָה הֵיכָא דְּאָמְרָה ״רָאִיתִי״ — סַגִּי לָהּ אִי בְּתֵשַׁע טְבִילוֹת אִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה טְבִילוֹת, הֵיכָא דְּקָאָמְרָה אִיהִי ״לָא רָאִיתִי״ — בָּעֲיָא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה טְבִילוֹת?

כ״ב אֶלָּא אֵימָא הָכִי: ״רָאִיתִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה רָאִיתִי, אִי בִּימֵי נִדָּה רָאִיתִי אוֹ בִּימֵי זִיבָה רָאִיתִי״ — מַטְבִּילִין אוֹתָהּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה טְבִילוֹת. אֲתַאי קַמַּן בִּימָמָא — יָהֲבִינַן לַהּ שַׁב לְנִדָּה

א׳ וְתַמְנֵי לְזִיבָה, אֲתַאי קַמַּן בְּלֵילָוָתָא — יָהֲבִינַן לַהּ תַּמְנֵי לְנִדָּה וְשַׁב לְזִיבָה.

ב׳ זִיבָה, תַּמְנֵי בָּעֲיָא! אֶלָּא: אִידֵּי וְאִידֵּי — שַׁב לְנִדָּה, וְתַמְנֵי לְזִיבָה.

ג׳ בְּלֵילָוָתָא, תַּמְנֵי לְנִדָּה בָּעֵי!

ד׳ זִיבָה דִּפְסִיקָא לֵיהּ, דְּלָא שְׁנָא כִּי אָתְיָא קַמַּן בִּימָמָא, לָא שְׁנָא כִּי אָתְיָא קַמַּן בְּלֵילְיָא — חֲשִׁיב לַהּ. נִדָּה דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ, דְּכִי אָתְיָא קַמַּן בְּלֵילָוָתָא — בָּעֵי תַּמְנֵי, בִּימָמָא — לָא קָבָעֵי תַּמְנֵי, לָא קָחָשֵׁיב לַהּ.

ה׳ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סְפוּרִין לְפָנֵינוּ בָּעֵינַן — כֹּל הָנֵי טְבִילוֹת לְמָה לִי? תִּסְפּוֹר שַׁב וַהֲדַר תִּטְבּוֹל! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: לָא בָּעֵינַן סְפוּרִין לְפָנֵינוּ.

ו׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי: לָאו תָּרוֹצֵי קָמְתָרְצִינַן לַהּ? תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי: ״סָפַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת כַּמָּה סָפַרְתִּי, אִם בִּימֵי נִדָּה סָפַרְתִּי וְאִם בִּימֵי זִיבָה סָפַרְתִּי״ — מַטְבִּילִין אוֹתָהּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה טְבִילוֹת.

ז׳ ״סָפַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת כַּמָּה סָפַרְתִּי״ — חַד יוֹמָא מִיהָא אִי אֶפְשָׁר דְּלָא סָפְרָה, חָסְרָה לָהּ טְבִילָה!

ח׳ אֶלָּא אֵימָא: ״אֵינִי יוֹדַעַת אִם סָפַרְתִּי אִם לֹא סָפַרְתִּי״.

ט׳ מַתְנִי' הַזָּב, וְהַזָּבָה, וְהַנִּדָּה, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְּצוֹרָע שֶׁמֵּתוּ — מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא, עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר. נׇכְרִי שֶׁמֵּת — טָהוֹר מִלְּטַמֵּא.

י׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כׇּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת נִדּוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה.

י״א גְּמָ' מַאי בְּמַשָּׂא? אִילֵּימָא בְּמַשָּׂא מַמָּשׁ — אַטּוּ כֹּל מֵת מִי לָא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא!

י״ב אֶלָּא מַאי בְּמַשָּׂא? בְּאֶבֶן מְסָמָא,

י״ג דִּכְתִיב: ״וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָא וְשׂוּמַת עַל פּוּם גּוּבָּא״.

י״ד מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב: גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יִתְעַלְּפֶה.

ט״ו תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמְרוּ: עַד שֶׁיִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ.

ט״ז נׇכְרִי שֶׁמֵּת [כּוּ׳]. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ נׇכְרִי שֶׁמֵּת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא? לְפִי שֶׁאֵין טוּמְאָתוֹ מֵחַיִּים מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

י״ז תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵים עָשָׂר דְּבָרִים שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חִינָּנָא, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי הַגָּדָה, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי בוּרוּת, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

י״ח שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה: הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְּצוֹרָע שֶׁמֵּתוּ, עַד מָתַי מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא? אָמַר לָהֶן: עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר.

י״ט בַּת מְשׁוּלַּחַת, מָה הִיא לְכֹהֵן?

כ׳ מִי אָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר, וּמָה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל — בְּנָהּ פָּגוּם, זוֹ שֶׁאִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל — אֵינוֹ דִּין שֶׁבְּנָהּ פָּגוּם? אוֹ דִילְמָא: מָה לְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — שֶׁהִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת.

כ״א אָמַר לָהֶן: