תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ע״א

א׳ וַיְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.

ב׳ אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן, וְלֹא הוֹעִילוּ! אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַבָּנִים שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה נַחֲלַת ה׳ בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן״.

ג׳ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִּי.

ד׳ מַאי ״שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן״? אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: בִּשְׂכַר שֶׁמְּשַׁהִין עַצְמָן בַּבֶּטֶן, כְּדֵי (שֶׁתַּזְרִיעַ אִשְׁתּוֹ) [שֶׁיַּזְרִיעוּ נְשׁוֹתֵיהֶן] תְּחִילָּה — נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר פְּרִי הַבֶּטֶן.

ה׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים [וְכוּ׳]. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי? אִי נֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה״, וְאָמַר רַב: מְלַמֵּד שֶׁפֵּרְסָה נִדָּה. הָכָא נָמֵי, אַגַּב בִּיעֲתוּתָא דְּמַלְאֲכָא דְמוֹתָא — חָזְיָא, וְהָאֲנַן תְּנַן שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים! הָא לָא קַשְׁיָא: פַּחְדָּא — צָמֵית, בִּיעֲתוּתָא — מְרַפְּיָא.

ו׳ אֶלָּא, הָא דִּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כׇּל הָאֲנָשִׁים מֵתִים זָבִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין זָב אֶלָּא מִי שֶׁמֵּת זָב.

ז׳ אִקְּרִי כָּאן ״מִבְּשָׂרוֹ״, וְלֹא מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ!

ח׳ אֶלָּא טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי, כִּדְתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַטְבִּילִין כֵּלִים עַל גַּבֵּי נִדּוֹת מֵתוֹת, וְהָיוּ נִדּוֹת חַיּוֹת מִתְבַּיְּישׁוֹת — הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי כׇּל הַנָּשִׁים, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל נִדּוֹת חַיּוֹת.

ט׳ בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי זָבִין מֵתִין, וְהָיוּ זָבִין חַיִּין מִתְבַּיְּישִׁין — הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי כׇּל הָאֲנָשִׁים, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל זָבִין חַיִּים.

י׳ מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה, וְיָצְאָה מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם — מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם, וּמְטַמְּאָה בְּאֹהֶל.

י״א רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינָהּ מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱקַר מִשֶּׁמֵּתָה. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּיוֹשֶׁבֶת עַל מַשְׁבֵּר וָמֵתָה, וְיָצְאָה מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם שֶׁהִיא מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לְפִיכָךְ אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל.

י״ב גְּמָ' מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר, אַף עַל גַּב דְּנֶעֱקַר דָּם מִשֶּׁמֵּתָה, מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם?

י״ג אָמַר רַבִּי זְעֵירִי: מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

י״ד וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה.

ט״ו מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר בְּאֹהֶל נָמֵי מְטַמֵּא? אָמַר רַב יְהוּדָה: דַּם תְּבוּסָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

ט״ז דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה: הָרוּג שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ דָּם בֵּין בְּחַיָּיו בֵּין בְּמוֹתוֹ, סָפֵק בְּחַיָּיו יָצָא, סָפֵק בְּמוֹתוֹ יָצָא, סָפֵק בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ — זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה.

י״ז וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵקוֹ טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵקוֹ טָהוֹר.

י״ח אֶלָּא אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? הָרוּג שֶׁיָּצָא הֵימֶנּוּ רְבִיעִית דָּם בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, וַעֲדַיִין לֹא פָּסַק, סָפֵק רוּבּוֹ בְּחַיָּיו וּמִיעוּטוֹ בְּמוֹתוֹ, סְפֵק מִיעוּטוֹ בְּחַיָּיו וְרוּבּוֹ בְּמוֹתוֹ — זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה.

י״ט רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרוּג שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ רְבִיעִית דָּם, וְהָיָה מוּטָּל בַּמִּטָּה וְדָמוֹ מְטַפְטֵף לְגוּמָּא — טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהַטִּפָּה שֶׁל מִיתָה מְעוֹרֶבֶת בּוֹ. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, מִפְּנֵי

א׳ שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִפְסָק. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יְהוּדָה! רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם.

ב׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צָלוּב עַל הָעֵץ, שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת לָאָרֶץ, וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם — טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: טִפָּה שֶׁל מִיתָה עוֹמֶדֶת לוֹ עַל גַּב הָעֵץ.

ג׳ וְרַבִּי יְהוּדָה, נֵימָא אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר ״טִפָּה שֶׁל מִיתָה עוֹמֶדֶת עַל גַּב הַמִּטָּה״! שָׁאנֵי מִטָּה, דִּמְחַלְחֲלָה.

ד׳ מַתְנִי' בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר הָיְתָה מְעָרָה מַיִם לְפֶסַח.

ה׳ חָזְרוּ לוֹמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לְקָדָשִׁים, כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף כִּטְמֵא מֵת.

ו׳ גְּמָ' מְעָרָה — אִין, נוֹגַעַת — לָא. אַלְמָא: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ — כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ.

ז׳ אֵימָא סֵיפָא: חָזְרוּ לוֹמַר הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לְקָדָשִׁים — לְקָדָשִׁים אִין, לְחוּלִּין לָא, אַלְמָא: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ!

ח׳ מַתְנִיתִין מַנִּי? אַבָּא שָׁאוּל הִיא, דְּתַנְיָא: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: טְבוּל יוֹם תְּחִילָּה לַקֹּדֶשׁ, לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד.

ט׳ מַתְנִי' וּמוֹדִים שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם,

י׳ וְאִם נָפַל מֵרוּקָּהּ וּמִדַּם טׇהֳרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה — שֶׁהוּא טָהוֹר.

י״א בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה.

י״ב גְּמָ' דְּאָמַר מָר: טָבַל וְעָלָה — אוֹכֵל בְּמַעֲשֵׂר.

י״ג וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה. חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה — לָאו כְּחַלָּה דָּמוּ.

י״ד וּמַקֶּפֶת. דְּאָמַר מָר: מִצְוָה לִתְרוֹם מִן הַמּוּקָּף.

ט״ו וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: נִגְזוֹר, דִּלְמָא אָתֵי לְמִנְּגַּע בַּהּ מֵאַבָּרַאי? קָא מַשְׁמַע לַן.

ט״ז וְאִם נָפַל מֵרוּקָּהּ. דִּתְנַן: מַשְׁקֵה טְבוּל יוֹם מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מִמֶּנּוּ (כְּמַשְׁקִין) [כְּמַשְׁקֶה] הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין, חוּץ מִמַּשְׁקֵה הַזָּב שֶׁהוּא אַב הַטּוּמְאָה.

י״ז בֵּית שַׁמַּאי. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב קַטִּינָא: טְבוּל יוֹם אָרוֹךְ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

י״ח מַתְנִי' הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר, וְטָבְלָה לָעֶרֶב, וְשִׁמְּשָׁה —

י״ט בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.