תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ע״ב

א׳ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: פְּטוּרִים מִן הַקׇּרְבָּן.

ב׳ טָבְלָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן.

ג׳ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן, וּמוֹדִים בְּרוֹאָה בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה — שֶׁמְּטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.

ד׳ טָבְלָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה — הֲרֵי זֶה תַּרְבּוּת רָעָה, וּמַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִין.

ה׳ גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: וְשָׁוִין בִּטְבִילַת לַיְלָה לְזָבָה — שֶׁאֵינָהּ טְבִילָה, וְשָׁוִין בְּרוֹאָה בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה — שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן.

ו׳ לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן, וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין מִקׇּרְבָּן.

ז׳ אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: מַאי שְׁנָא יוֹם אַחַד עָשָׂר מִיּוֹם תּוֹךְ אַחַד עָשָׂר? אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה, לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן?

ח׳ אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁכֵּן יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִצְטָרֵף עִמּוֹ לְזִיבָה, תֹּאמְרוּ בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר, שֶׁאֵין יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִצְטָרֵף עִמּוֹ לְזִיבָה?!

ט׳ אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: הַשְׁווּ מִדּוֹתֵיכֶם! אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה — יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן, וְאִם לֹא שָׁיוָה לוֹ לַקׇּרְבָּן — לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַטּוּמְאָה.

י׳ אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: אִם הֲבֵיאנוּהוּ לִידֵי טוּמְאָה לְהַחֲמִיר, לֹא נְבִיאֵהוּ לִידֵי קׇרְבָּן לְהָקֵל.

י״א וְעוֹד מִדִּבְרֵיכֶם אַתֶּם נוֹשְׁכִין, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִין: טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן. אַף אַתֶּם הַשְׁווּ מִדּוֹתֵיכֶם: אִם שָׁיוָה לוֹ לַטּוּמְאָה, יִשְׁוֶה לוֹ לַקׇּרְבָּן.

י״ב וְאִם לֹא שָׁיוָה לוֹ לְקׇרְבָּן, לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַטּוּמְאָה! אֶלָּא לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל; הָכָא נָמֵי — לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל.

י״ג אָמַר רַב הוּנָא: מִשְׁכָּבָהּ וּמוֹשָׁבָהּ שֶׁבַּשֵּׁנִי, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, אַף עַל פִּי שֶׁטָּבְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִילּוּ חָזְיָא מְטַמְּאָה, הַשְׁתָּא נָמֵי מְטַמְּיָא.

י״ד אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמְּאָה מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת, וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן!

ט״ו אָמַר רַב כָּהֲנָא: רָאֲתָה שָׁאנֵי.

ט״ז אָמַר רַב יוֹסֵף: וְכִי רָאֲתָה, מַאי הָוֵי? רְאִיָּיה דְּנִדָּה הִיא!

י״ז אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: רַב כָּהֲנָא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ — בִּשְׁלָמָא הֵיכָא דְּרָאֲתָה, גָּזְרִינַן רְאִיָּיה דְּנִדָּה אַטּוּ רְאִיָּיה דְּזָבָה, אֶלָּא הֵיכָא דְּלָא רָאֲתָה, מַאי נִגְזַר בָּהּ?

י״ח וְעוֹד תְּנַן: הָרוֹאָה רְאִיָּיה אַחַת שֶׁל זוֹב — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּבַעַל קֶרִי.

א׳ וְתַנְיָא: הַמֵּסִיט אֶת הָרְאִיָּיה — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תּוֹלִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.

ב׳ מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת שֶׁבֵּין רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה לִרְאִיָּיה שְׁנִיָּיה, בֵּית שַׁמַּאי תּוֹלִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.

ג׳ וְקָתָנֵי רֵישָׁא: הָרוֹאָה רְאִיָּיה אַחַת שֶׁל זוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. אַלְמָא שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לְבֵית שַׁמַּאי תּוֹלִין.

ד׳ לָא תֵּימָא ״שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם״, אֶלָּא אֵימָא ״כְּבוֹעֵל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם״.

ה׳ מַאי שְׁנָא אִיהוּ דְּלָא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּמַאי שְׁנָא אִיהִי דִּמְטַמְּיָא לֵיהּ?

ו׳ אִיהוּ דְּלָא שְׁכִיחִי בֵּיהּ דָּמִים — לָא גְּזוּר בֵּיהּ רַבָּנַן, אִיהִי דִּשְׁכִיחִי בַּהּ דָּמִים — גְּזוּר בַּהּ רַבָּנַן.

ז׳ וּמַאי שְׁנָא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב — דִּמְטַמְּיָא לֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא בּוֹעֵל — דְּלָא מְטַמְּיָא לֵיהּ?

ח׳ מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב דִּשְׁכִיחַ — מְטַמְּיָא לֵיהּ, בּוֹעֵל דְּלָא שְׁכִיחַ — לָא מְטַמְּיָא.

ט׳ תְּנַן: טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה — הֲרֵי זוֹ תַּרְבּוּת רָעָה.

י׳ מַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִין. מַאי לַָאו דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא?

י״א לָא, בֵּית הִלֵּל הִיא, דְּתַנְיָא: אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה לְבֵית הִלֵּל: וְכִי לָזוֹ אַתֶּם קוֹרִין תַּרְבּוּת רָעָה? וַהֲלֹא לֹא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לִבְעוֹל אֶת הַנִּדָּה! נִדָּה סָלְקָא דַּעְתָּךְ?

י״ב אֶלָּא אֵימָא: ״לִבְעוֹל אֶת הַזָּבָה״. זָבָה סָלְקָא דַעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: ״לִבְעוֹל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם״.

י״ג אִיתְּמַר: עֲשִׂירִי, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עֲשִׂירִי כִּתְשִׁיעִי, מָה תְּשִׁיעִי בָּעֵי שִׁימּוּר — אַף עֲשִׂירִי בָּעֵי שִׁימּוּר.

י״ד רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: עֲשִׂירִי כְּאַחַד עָשָׂר, מָה אַחַד עָשָׂר לָא בָּעֵי שִׁימּוּר — אַף עֲשִׂירִי לָא בָּעֵי שִׁימּוּר.

ט״ו אִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ אַהָא, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לְרַבִּי עֲקִיבָא: אֲפִילּוּ אַתָּה מְרַבֶּה ״בַּשֶּׁמֶן״ [״בַּשֶּׁמֶן״] כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְךָ! אֶלָּא חֲצִי לוֹג שֶׁמֶן לַתּוֹדָה, וּרְבִיעִית יַיִן לַנָּזִיר, וְאַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

ט״ז מַאי הֲלָכָה? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הִלְכַת אַחַד עָשָׂר, רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: הִלְכוֹת אַחַד עָשָׂר.

י״ז רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הִלְכַת אַחַד עָשָׂר — אַחַד עָשָׂר הוּא דְּלָא בָּעֵי שִׁימּוּר, הָא לְאַחֲרִינֵי עָבֵיד שִׁימּוּר. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הִלְכוֹת אַחַד עָשָׂר — לָא אַחַד עָשָׂר בָּעֵי שִׁימּוּר, וְלָא שִׁימּוּר לַעֲשִׂירִי הָוֵי.

י״ח הָנֵי הֲלָכוֹת נִינְהוּ? הָנֵי קְרָאֵי נִינְהוּ! דְּתַנְיָא: יָכוֹל הָרוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּתְחִילַּת נִדָּה רְצוּפִים תְּהֵא זָבָה.

י״ט וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ״? בְּרוֹאָה יוֹם אֶחָד, (אֲבָל הָרוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים בַּתְּחִילָּה תִּהְיֶה זָבָה), תַּלְמוּד לוֹמַר: