בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת יומא › תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע״ג

תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע״ג

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף ע״ג ע״א

א׳ תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״, מִי שֶׁרָאוּי לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. וְאִם אִיתָא — מִיחְזֵא חֲזֵי!

ב׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, הָכִי קָאָמַר: כׇּל שֶׁעִיקַּר מְשִׁיחָתוֹ לְאֹהֶל מוֹעֵד. יָצָא זֶה, שֶׁעִיקַּר מְשִׁיחָתוֹ לְמִלְחָמָה.

ג׳ מֵיתִיבִי: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ לֹא בְּאַרְבָּעָה כְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, לֹא בִּשְׁמוֹנָה כְּכֹהֵן גָּדוֹל.

ד׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא זָר מְשַׁוֵּית לֵיהּ! אֶלָּא: כְּכֹהֵן גָּדוֹל — מִשּׁוּם אֵיבָה, כְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.

ה׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַבָּא לְרָבָא: וְהַאי תַּנָּא דְּלֵית לֵיהּ אֵיבָה, וְלָא קָא מְשַׁמֵּשׁ.

ו׳ דְּתַנְיָא, דְּבָרִים שֶׁבֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט: פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּפַר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

ז׳ לֹא פּוֹרֵעַ, וְלֹא פּוֹרֵם, אֲבָל פּוֹרֵם הוּא מִלְּמַטָּה, וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. וְאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבָיו, וּמְצֻוֶּוה עַל הַבְּתוּלָה, וּמוּזְהָר עַל הָאַלְמָנָה, וּמַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ.

ח׳ וּמַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאֵינוֹ חוֹלֵק, וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וּמַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ. וּמְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה כֵּלִים, וּפָטוּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, וְכׇל עֲבוֹדוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָן כְּשֵׁירוֹת אֶלָּא בּוֹ.

ט׳ וְכוּלָּן נוֹהֲגוֹת בִּמְרוּבֵּה בְּגָדִים, חוּץ מִפַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת.

י׳ וְכוּלָּן נוֹהֲגוֹת בְּמָשׁוּחַ שֶׁעָבַר, חוּץ מִפַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

י״א וְכוּלָּן אֵין נוֹהֲגוֹת בִּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, חוּץ מֵחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה: לֹא פּוֹרֵעַ, וְלֹא פּוֹרֵם, וְלֹא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבָיו, וּמְצֻוֶּוה עַל הַבְּתוּלָה, וּמוּזְהָר עַל הָאַלְמָנָה, וּמַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַחְזִיר.

י״ב כִּי לֵית לֵיהּ אֵיבָה — בְּדִכְווֹתֵיהּ, בִּדְזוּטַר מִינֵּיהּ — אִית לֵיהּ.

י״ג יְתֵיב רַבִּי אֲבָהוּ וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי, רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמַרָה, וְאַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ.

י״ד מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֲבָהוּ — מִשּׁוּם יְקָרָא דְבֵי קֵיסָר, אֶלָּא לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא — נֵימְרוּ לֵיהּ מֵימָר: לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי.

ט״ו כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: נִשְׁאַל אִיתְּמַר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בְּגָדִים שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן — מְשׁוּחַ מִלְחָמָה נִשְׁאָל בָּהֶן.

ט״ז תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד שׁוֹאֲלִין? הַשּׁוֹאֵל פָּנָיו כְּלַפֵּי נִשְׁאָל, וְהַנִּשְׁאָל פָּנָיו כְּלַפֵּי שְׁכִינָה.

י״ז הַשּׁוֹאֵל אוֹמֵר: ״אֶרְדּוֹף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה״, וְהַנִּשְׁאָל אוֹמֵר: ״כֹּה אָמַר ה׳ עֲלֵה וְהַצְלַח״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״כֹּה אָמַר ה׳״, אֶלָּא ״עֲלֵה וְהַצְלַח״.

י״ח אֵין שׁוֹאֲלִין בְּקוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁאַל לוֹ״. לֹא מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁאַל לוֹ לִפְנֵי ה׳״, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרָה חַנָּה בִּתְפִלָּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ״.

י״ט אֵין שׁוֹאֲלִין שְׁנֵי דְבָרִים כְּאֶחָד. וְאִם שָׁאַל — אֵין מַחְזִירִין אֶלָּא אֶחָד, וְאֵין מַחְזִירִין לוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲיַסְגִּירוּנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר ה׳ יֵרֵד״. וְהָא אָמְרַתְּ אֵין מַחְזִירִין אֶלָּא רִאשׁוֹן! דָּוִד שָׁאַל

דף ע״ג ע״ב

א׳ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְהֶחְזִירוּ לוֹ כַּסֵּדֶר. וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁשָּׁאַל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, חָזַר וְשָׁאַל כַּסֵּדֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲיַסְגִּירוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אוֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר ה׳ יַסְגִּירוּ״.

ב׳ וְאִם הוּצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁנַיִם — מַחְזִירִין לוֹ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה׳ לֵאמֹר הַאֶרְדּוֹף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂיגֶנּוּ וַיֹּאמֶר (ה׳) לוֹ רְדוֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל״.

ג׳ וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּזֵירַת נָבִיא חוֹזֶרֶת — גְּזֵירַת אוּרִים וְתוּמִּים אֵינָהּ חוֹזֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים״.

ד׳ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן אוּרִים וְתוּמִּים? ״אוּרִים״ — שֶׁמְּאִירִין אֶת דִּבְרֵיהֶן, ״תּוּמִּים״ — שֶׁמַּשְׁלִימִין אֶת דִּבְרֵיהֶן.

ה׳ וְאִם תֹּאמַר: בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין מִפְּנֵי מָה לֹא הִשְׁלִימוּ?

ו׳ הֵם שֶׁלֹּא בִּיחֲנוּ אִם לְנַצֵּחַ אִם לְהִנָּצֵחַ, וּבָאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ הִסְכִּימוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עוֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִיף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִין אָחִי אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמֶר ה׳ עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ״.

ז׳ כֵּיצַד נַעֲשֵׂית? רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: בּוֹלְטוֹת. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: מִצְטָרְפוֹת.

ח׳ וְהָא לָא כְּתִיב בְּהוּ צָדִי? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: ״אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב״ כְּתִיב שָׁם. וְהָא לָא כְּתִיב טֵית! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: ״שִׁבְטֵי יְשׁוּרוּן״ כְּתִיב שָׁם.

ט׳ מֵיתִיבִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וּשְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו אֵין שׁוֹאֲלִין בּוֹ, שֶׁהֲרֵי שָׁאַל צָדוֹק וְעָלְתָה לוֹ, אֶבְיָתָר וְלֹא עָלְתָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תּוֹם כׇּל הָעָם וְגוֹ׳״!

י׳ סַיּוֹעֵי הֲוָה מְסַיַּיע בַּהֲדַיְיהוּ.

י״א וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, דְּאָמַר קְרָא: ״וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים וְגוֹ׳״. ״הוּא״ — זֶה מֶלֶךְ, ״וְכׇל [בְּנֵי] יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ״ — זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, ״וְכׇל הָעֵדָה״ — זוֹ סַנְהֶדְרִין.

י״ב

הֲדַרַן עֲלָךְ בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל

י״ג מַתְנִי׳ יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם, וְהַחַיָּה תִּנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

י״ד הָאוֹכֵל כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה, כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ, וְהַשּׁוֹתֶה מְלֹא לוּגְמָיו — חַיָּיב. כׇּל הָאוֹכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת, וְכׇל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִמְלֹא לוּגְמָיו. הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֵין מִצְטָרְפִין.

ט״ו גְּמָ׳ אָסוּר?! עָנוּשׁ כָּרֵת הוּא! אָמַר רַבִּי אִילָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַחֲצִי שִׁיעוּר.

ט״ז הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חֲצִי שִׁיעוּר אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חֲצִי שִׁיעוּר מוּתָּר מִן הַתּוֹרָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

י״ז דְּאִיתְּמַר חֲצִי שִׁיעוּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מוּתָּר מִן הַתּוֹרָה. הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מוֹדֶה רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁאָסוּר מִדְּרַבָּנַן.

י״ח אִי הָכִי, לָא נִיחַיַּיב עֲלֵיהּ קׇרְבַּן שְׁבוּעָה, אַלְּמָא תְּנַן: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים — חַיָּיב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.

י״ט וְהָוֵינַן בַּהּ: אַמַּאי חַיָּיב? מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא? רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי: בְּכוֹלֵל דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים עִם דְּבָרִים הָאֲסוּרִין.

כ׳ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בִּמְפָרֵשׁ חֲצִי שִׁיעוּר, וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, אוֹ בִּסְתָם,

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד