תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק״ח

א׳ רֹאשׁ בֶּן יוֹנָה שֶׁאֵין בּוֹ כְּזַיִת, וּמֶלַח מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת; מַהוּ?

ב׳ אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: לָאו הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ? תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְתִיבְּעֵי לְרֵישׁ לָקִישׁ;

ג׳ תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָתָם, אֶלָּא עֶצֶם – דְּמִינָא דְּבָשָׂר הוּא; אֲבָל מֶלַח, דְּלָאו מִינָא דְּבַר יוֹנָה הוּא – לָא. תִּיבְּעֵי לְרֵישׁ לָקִישׁ – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָתָם, אֶלָּא דְּאִי פָּרֵישׁ מִינֵּהּ לָאו מִצְוָה לְאַסּוֹקֵי; אֲבָל הָכָא, דְּאִי פָּרֵישׁ מִצְוָה לְאַסּוֹקֵי – לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

ד׳ תֵּיקוּ.

ה׳ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר כּוּ׳.

ו׳ הֵשִׁיב רַבִּי תַּחַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה לְשׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר; תֹּאמַר בְּשׁוֹחֵט חוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר?!

ז׳ הֵשִׁיב רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן תַּחַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה לְשׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – שֶׁכֵּן קוֹדֶשׁ מְקַבְּלוֹ; תֹּאמַר בְּשׁוֹחֵט בַּחוּץ – שֶׁאֵין קוֹדֶשׁ מְקַבְּלוֹ?!

ח׳ מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר זְעֵירִי: שְׁחִיטַת לַיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

ט׳ רַבָּה אָמַר: קַבָּלָה בִּכְלִי חוֹל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

י׳ טָמֵא שֶׁאָכַל בֵּין קוֹדֶשׁ כּוּ׳.

י״א שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי!

י״ב אָמַר רָבָא: כֹּל הֵיכָא דְּנִטְמָא טוּמְאַת הַגּוּף וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא בָּשָׂר – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב, שֶׁכֵּן טוּמְאַת הַגּוּף בְּכָרֵת.

י״ג כִּי פְּלִיגִי – כְּשֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא הַגּוּף.

י״ד דְּרַבָּנַן סָבְרִי אָמְרִינַן מִיגּוֹ, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר לָא אָמְרִינַן מִיגּוֹ.

ט״ו וְרַבִּי יוֹסֵי – נְהִי דְּמִיגּוֹ לָא אָמְרִינַן; תֵּיתֵי טוּמְאַת הַגּוּף דַּחֲמִירָא, וְתָחוּל עַל טוּמְאַת בָּשָׂר!

ט״ז אָמַר רַב אָשֵׁי: מִמַּאי דְּטוּמְאַת הַגּוּף חֲמוּרָה? דִּלְמָא טוּמְאַת בָּשָׂר חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אֵין לָהּ טׇהֳרָה בַּמִּקְוֶה!

י״ז מַתְנִי׳ חוֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה מִבָּעֲלִיָּיה, וּבָעֲלִיָּיה מִבַּשְּׁחִיטָה.

י״ח חוֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה – שֶׁהַשּׁוֹחֵט לַהֶדְיוֹט חַיָּיב, וְהַמַּעֲלֶה לַהֶדְיוֹט פָּטוּר. חוֹמֶר בָּעֲלִיָּיה – שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין וְשָׁחֲטוּ, פְּטוּרִים; אָחֲזוּ בְּאֵבֶר וְהֶעֱלוּ, חַיָּיבִין.

י״ט הֶעֱלָה חָזַר וְהֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה – חַיָּיב עַל כׇּל עֲלִיָּיה. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.

כ׳ וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן – חַיָּיב.

כ״א גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא הַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט דְּפָטוּר – דִּכְתִיב ״לַה׳״, בַּשְּׁחִיטָה נָמֵי הָכְתִיב ״לַה׳״!

כ״ב שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״אִישׁ אִישׁ״. גַּבֵּי הַעֲלָאָה נָמֵי כְּתִיב: ״אִישׁ אִישׁ״! מִיבְּעֵי לֵיהּ לִשְׁנַיִם שֶׁהֶעֱלוּ בְּאֵבֶר – חַיָּיבִין.

כ״ג אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִשְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין וְשָׁחֲטוּ – שֶׁחַיָּיבִין! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״הָהוּא״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם.

כ״ד אִי הָכִי, גַּבֵּי הַעֲלָאָה נָמֵי – הָא כְּתִיב ״הָהוּא״!

א׳ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי שׁוֹגֵג, אָנוּס וּמוּטְעֶה. אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי מִיבְּעֵי לְמַעוֹטֵי אָנוּס, שׁוֹגֵג וּמוּטְעֶה!

ב׳ תְּרֵי ״הָהוּא״ כְּתִיבִי.

ג׳ וְאֶלָּא ״לַה׳״ לְמָה לִי? לְהוֹצִיא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

ד׳ חוֹמֶר בְּהַעֲלָאָה כּוּ׳.

ה׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּאֵבֶר וְהֶעֱלוּ, שֶׁחַיָּיבִין. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה הַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט, שֶׁחַיָּיב – שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין וְשָׁחֲטוּ, פְּטוּרִין; הַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט, שֶׁפָּטוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ, פְּטוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִישׁ״. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

ו׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״הַהוּא״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִישׁ״? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.

ז׳ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַאי ״הַהוּא״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי שׁוֹגֵג, אָנוּס, מוּטְעֶה. וְרַבִּי יוֹסֵי – מֵ״הוּא״–״הַהוּא״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – ״הוּא״–״הַהוּא״ לָא דָּרֵישׁ.

ח׳ וְרַבִּי יוֹסֵי – מִדְּהַאי ״אִישׁ אִישׁ״ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, הָהוּא ״אִישׁ אִישׁ״ נָמֵי דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְאֶלָּא הַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט מְנָא לֵיהּ דְּחַיָּיב? נָפְקָא לֵיהּ מִ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ״ – וַאֲפִילּוּ הַשּׁוֹחֵט לָאִישׁ.

ט׳ הֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה כּוּ׳.

י׳ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵבָרִים; דְּמָר סָבַר: כִּי כְּתִיב ״לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ״ – עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר, אַכֹּל בְּהֵמָה כְּתִיב; וּמָר סָבַר: אַכֹּל אֵבֶר וְאֵבֶר כְּתִיב. אֲבָל אֵבֶר אֶחָד – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.

י״א וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּאֵבֶר אֶחָד – דְּמָר סָבַר: מוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ (והעלו) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ – חַיָּיב, וּמָר סָבַר – פָּטוּר; אֲבָל בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵיבָרִין – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב עַל כׇּל אֵבֶר וְאֵבֶר.

י״ב וּפְלִיגָא דְּעוּלָּא, דְּאָמַר עוּלָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּמוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ – שֶׁחַיָּיב. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמוּקְטְרֵי בַּחוּץ שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ – דְּמָר סָבַר פָּטוּר, וּמַר סָבַר חַיָּיב.

י״ג אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר עוּלָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּמוּקְטְרֵי חוּץ שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ שֶׁהוּא פָּטוּר, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ, דְּמָר סָבַר פָּטוּר, וּמַר סָבַר חַיָּיב.

י״ד (וּפְלִיגִי) [וּפְלִיגָא] דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אַלִּישָּׁנָא קַמָּא דְּעוּלָּא; דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: כְּמַאן מַהְדְּרִינַן פּוֹקְעִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? כְּמַאן – דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי.

ט״ו וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲלֶה כּוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה׳״.

ט״ז אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב: ״וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַה׳״.

י״ז וְאִידַּךְ נָמֵי, וְהָכְתִיב: ״וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לַה׳״! הַהוּא גּוּבְהָה בְּעָלְמָא. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״וַיִּקַּח מָנוֹחַ״! הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה.

י״ח וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – כִּדְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״מִזְבֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״; וְאֵין מִזְבֵּחַ בְּבָמָה; לְפִיכָךְ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן – חַיָּיב.

י״ט יָצָא מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לְפִיכָךְ בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת – הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן, חַיָּיב.

כ׳ בָּעֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ – מַהוּ שֶׁיְּעַכְּבוּ בְּבָמָה?

כ״א אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה, תַּנְיָא: קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וְרִיבּוּעַ וִיסוֹד – מְעַכְּבִין בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין מְעַכְּבִין בְּבָמָה קְטַנָּה.