תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק״ט

א׳ מַתְנִי׳ אֶחָד קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין, שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב.

ב׳ הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵימוּרִין בַּחוּץ – חַיָּיב.

ג׳ גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי אָשָׁם, וְאֵימוּרֵי חַטָּאת, וְאֵימוּרֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶבַח״.

ד׳ מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין יַיִן, וּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ״ – כׇּל הַבָּא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ.

ה׳ וְאֵין לִי אֶלָּא קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת פְּסוּלִין?

ו׳ כְּגוֹן הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ, וְהַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁנְּתָנָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן –

ז׳ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת״ – כׇּל הַמִּתְקַבֵּל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ.

ח׳ הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה כּוּ׳. עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ – אִין, שְׁלָמִים וְאֵימוּרֵיהֶן – לָא;

ט׳ תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת – לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ, וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.

י׳ בִּשְׁלָמָא הַעֲלָאַת עוֹלָה – דְּכָלִיל אִין, שְׁלָמִים לָא; אֶלָּא פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא – מַאי טַעְמָא?

י״א וְהָא תְּנַן: כׇּל הַפִּגּוּלִין מִצְטָרְפִין, וְכׇל הַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין; קַשְׁיָא פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל, קַשְׁיָא נוֹתָר אַנּוֹתָר!

י״ב פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּפִיגּוּל, כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל.

י״ג נוֹתָר אַנּוֹתָר לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּנוֹתָר, כָּאן בְּשֶׁנִּיתּוֹתְרוּ עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק הַדָּם.

י״ד וּמַנִּי? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר בָּהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר

א׳ וּכְזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

ב׳ חֲצִי זַיִת בָּשָׂר וַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבְעוֹלָה, חֲצִי זַיִת בָּשָׂר וַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל. וּמִנְחָה, אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק.

ג׳ מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח.

ד׳ מַתְנִי׳ הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַת מֵהֶן כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן. וְכוּלָּן שֶׁהִקְרִיב בִּפְנִים וְשִׁיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב.

ה׳ וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ כׇּל שֶׁהוּ, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – פָּטוּר.

ו׳ הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵימוּרִים בַּחוּץ – חַיָּיב.

ז׳ גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּקְטִיר כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. חֲצִי פְרָס בִּפְנִים – פָּטוּר.

ח׳ קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: מַאי פָּטוּר – פָּטוּר זָר; אַמַּאי? הַקְטָרָה הִיא!

ט׳ אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מַאי פָּטוּר – פָּטוּר צִיבּוּר.

י׳ אָמַר רַבִּי זֵירָא, אִי קַשְׁיָא לִי – הָא קַשְׁיָא לִי: הָא דְּאָמַר רַב עֲלַהּ, בְּהָא – אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה; דְּהָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָאו הַקְטָרָה הִיא קָאָמַר!

י״א אָמַר רַבָּה: בְּהַקְטָרָה דְּהֵיכָל – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי.

י״ב כִּי פְּלִיגִי – בְּהַקְטָרָה דִּפְנִים; דְּמָר סָבַר: ״מְלֹא חׇפְנָיו״ דַּוְקָא, וּמָר סָבַר: ״מְלֹא חׇפְנָיו״ לָאו דַּוְקָא.

י״ג אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא כִּי קָא כְתִיבָא ״חֻקָּה״ – בְּהַקְטָרָה דִּפְנִים הוּא דִּכְתִיב!

י״ד אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּהַקְטָרָה בִּפְנִים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי.

ט״ו כִּי פְּלִיגִי – בְּהַקְטָרָה דְּחוּץ; מָר סָבַר: יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ, וּמָר סָבַר: לָא יָלְפִינַן.

ט״ז אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא חוּץ מֵחוּץ לָא יָלְפִי רַבָּנַן, פְּנִים מֵחוּץ מִיבְּעֵי?!

י״ז מָה הִיא? דְּתַנְיָא: יָכוֹל הַמַּעֲלֶה פָּחוֹת מִכְּזַיִת קוֹמֶץ וּפָחוֹת מִכְּזַיִת אֵימוּרִין, וְהַמְנַסֵּךְ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוּגִּין יַיִן [פָּחוֹת] מִשְּׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם – יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַעֲשׂוֹת״ – עַל הַשָּׁלֵם חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר.

י״ח וְהָא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוּגִּין, דְּאִית בְּהוּ כַּמָּה זֵיתִים – וְלָא יָלְפִי רַבָּנַן חוּץ מִחוּץ!

י״ט אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן דְּקַבְעִינְהוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי פְּרָס