תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ט״ז

א׳ זָר, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?!

ב׳ מָה לְבַעַל מוּם – שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ קָרֵב כְּמַקְרִיב!

ג׳ טָמֵא יוֹכִיחַ. מָה לְטָמֵא – שֶׁכֵּן מְטַמֵּא!

ד׳ בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁמּוּזְהָרִין, וְאִם עָבְדוּ חִילְּלוּ; אַף אֲנִי אָבִיא זָר – שֶׁהוּא מוּזְהָר, וְאִם עָבַד חִילֵּל.

ה׳ מְנָלַן דְּמוּזְהָר? אִי מִ״וְּיִנָּזְרוּ״ – חִילּוּל בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא מִ״וְּזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם״ –

ו׳ אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ בְּבָמָה!

ז׳ לָא תֵּימָא: טָמֵא יוֹכִיחַ, אֶלָּא אֵימָא: אוֹנֵן יוֹכִיחַ. מָה לְאוֹנֵן – שֶׁכֵּן אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר! [בַּעַל מוּם] יוֹכִיחַ.

ח׳ וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּזְהָרִין כּוּ׳.

ט׳ הָכָא נָמֵי לִפְרוֹךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ בְּבָמָה! מַתְקֵיף לַהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: וּמַאן לֵימָא לַן דְּאוֹנֵן אָסוּר בְּבָמָה? דִּלְמָא שְׁרֵי בְּבָמָה!

י׳ רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר, אָתְיָא קַל וָחוֹמֶר מִיּוֹשֵׁב: מָה יוֹשֵׁב, שֶׁאוֹכֵל – אִם עָבַד חִילֵּל; זָר, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?!

י״א מָה לְיוֹשֵׁב – שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! מִיּוֹשֵׁב תַּלְמִיד חָכָם.

י״ב מָה לְשֵׁם יוֹשֵׁב – שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! שֵׁם יוֹשֵׁב לָא פָּרֵיךְ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר פָּרֵיךְ – אָתְיָא מִיּוֹשֵׁב וּמֵחֲדָא מֵהָנָךְ.

י״ג וְיוֹשֵׁב דְּכָשֵׁר בְּבָמָה – מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לַעֲמֹד לִפְנֵי ה׳ לְשָׁרְתוֹ״ – לִפְנֵי ה׳ וְלֹא לִפְנֵי בָּמָה.

י״ד אוֹנֵן מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא, וְלֹא יְחַלֵּל״ – הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא, חִילֵּל.

ט״ו רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מֵהָכָא: ״הֵן הִקְרִיבוּ״ – אֲנִי הִקְרַבְתִּי, מִכְּלָל דְּאִי אִינְהוּ אַקְרִיב – שַׁפִּיר אִישְׂתְּרוּף.

ט״ז וְרַבִּי אֶלְעָזָר – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא״? אָמַר לָךְ, מִי כְּתִיב: הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא – חִילֵּל?!

י״ז וְאִידַּךְ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵ״הֵן הִקְרִיבוּ״? קָסָבַר: מִפְּנֵי טוּמְאָה נִשְׂרְפָה.

י״ח דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל מוּם; וּמָה

א׳ בַּעַל מוּם, שֶׁאוֹכֵל – אִם עָבַד חִילֵּל; אוֹנֵן, שֶׁאֵין אוֹכֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?!

ב׳ מָה לְבַעַל מוּם, שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ קְרֵיבִין כְּמַקְרִיבִין!

ג׳ זָר יוֹכִיחַ. מָה לְזָר, שֶׁכֵּן אֵין לוֹ תַּקָּנָה!

ד׳ בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן מוּזְהָרִין, וְאִם עָבְדוּ חִילְּלוּ; אַף אֲנִי אָבִיא אוֹנֵן – שֶׁמּוּזְהָר, וְאִם עָבַד חִילֵּל.

ה׳ הֵיכָן מוּזְהָר? אִילֵּימָא מִ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא״, חִילּוּל בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא מֵ״הֵן הִקְרִיבוּ״ – וְקָסָבַר מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרְפָה.

ו׳ אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרָה מִכְּלָלוֹ!

ז׳ טָמֵא יוֹכִיחַ.

ח׳ מָה לְטָמֵא, שֶׁכֵּן מְטַמֵּא! הָנָךְ יוֹכִיחוּ. וְחָזַר הַדִּין כּוּ׳, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּזְהָרִין כּוּ׳.

ט׳ וְלִפְרוֹךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד! שֵׁם טוּמְאָה מִיהָא אִישְׁתְּרַאי.

י׳ רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר: אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִיּוֹשֵׁב; וּמָה יוֹשֵׁב, שֶׁאוֹכֵל – אִם עָבַד חִילֵּל; אוֹנֵן, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?!

י״א מָה לְיוֹשֵׁב, שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! מִיּוֹשֵׁב תַּלְמִיד חָכָם.

י״ב מָה לְשֵׁם יוֹשֵׁב, שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! שֵׁם יוֹשֵׁב לָא פָּרֵיךְ. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר פָּרֵיךְ – אָתְיָא מִיּוֹשֵׁב וּמֵחֲדָא מֵהָנָךְ.

י״ג אוֹנֵן פָּסוּל. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקׇרְבַּן יָחִיד, אֲבָל בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – מְרַצֶּה, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה;

י״ד מָה טוּמְאָה, שֶׁלֹּא הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד – הוּתְּרָה אֵצֶל הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר; אֲנִינוּת, שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקָרְבַּן יָחִיד – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִיבּוּר?!

ט״ו מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי: לֹא תּוּתַּר אֲנִינוּת אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה טוּמְאָה, שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּצִבּוּר – לֹא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד; אֲנִינוּת, שֶׁלֹּא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד?!

ט״ז וְתוּתַּר טוּמְאָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה אֲנִינוּת, שֶׁלֹּא הוּתַּר אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד; טוּמְאָה, שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד?!

י״ז וְלֹא תּוּתַּר טוּמְאָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה אֲנִינוּת, שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד – לֹא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר; טוּמְאָה, שֶׁלֹּא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקָרְבַּן יָחִיד – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר?!

י״ח (וְלֹא תּוּתַּר, וְלֹא תּוּתַּר, אֲנִינוּת, וְטוּמְאָה, טוּמְאָה, יָחִיד, וְיָחִיד, צִבּוּר – סִימָן)