תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י״ז

א׳ אֶלָּא אִיכָּא לְמִיפְרַךְ הָכִי וְאִיכָּא לְמִיפְרַךְ הָכִי, כֹּל חֲדָא וַחֲדָא תֵּיקוּ בְּדוּכְתֵּיהּ.

ב׳ טְבוּל יוֹם מְנָלַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: רֶמֶז לִטְבוּל יוֹם שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קְדֹשִׁים יִהְיוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ״;

ג׳ אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטָמֵא – דְּנָפֵיק מִ״וְּיִנָּזְרוּ״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִטְבוּל יוֹם.

ד׳ אֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְקוֹרֵחַ קׇרְחָה, וּלְמַשְׁחִית פְּאַת זָקָן!

ה׳ טְבוּל יוֹם דְּאִם עָבַד – בְּמִיתָה, מְנָא לַן? דְּגָמַר ״חִילּוּל״–״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה; דְּפָסֵיל בִּתְרוּמָה – מַחֵיל עֲבוֹדָה, דְּלָא פָּסֵיל בִּתְרוּמָה – לָא מַחֵיל עֲבוֹדָה.

ו׳ אָמַר רַבָּה: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא טָמֵא, וּטְבוּל יוֹם, וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים?

ז׳ צְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא טָמֵא – שֶׁכֵּן מְטַמֵּא. בִּטְבוּל יוֹם; מְחוּסַּר כִּפּוּרִים לָא אָתֵי מִינֵּיהּ – שֶׁכֵּן פָּסוּל בִּתְרוּמָה. בִּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים; טְבוּל יוֹם לָא אָתֵי מִינֵּיהּ – שֶׁכֵּן מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה.

ח׳ מֵחֲדָא לָא אָתֵי; תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי!

ט׳ בְּהֵי לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא? לָא לִכְתּוֹב בִּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן פְּסוּלִים בִּתְרוּמָה.

י׳ אֶלָּא לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּטְבוּל יוֹם, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ; דְּמַאי פָּרְכַתְּ – מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן מְחוּסָּרִים מַעֲשֶׂה? סוֹף סוֹף קְלִישָׁא לַהּ טוּמְאָתָן.

א׳ קָסָבַר מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב – כְּזָב דָּמֵי.

ב׳ וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי – תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: שְׂרָפָהּ אוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים – כְּשֵׁרָה. יוֹסֵף הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אוֹנֵן – כְּשֵׁרָה, מְחוּסַּר כִּפּוּרִים – פְּסוּלָה. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי, וּמָר סָבַר: לָאו כְּזָב דָּמֵי?

ג׳ לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא – כְּזָב דָּמֵי; וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דִּכְתִיב: ״וְהִזָּה הַטָּהֹר״ – מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא; לִימֵּד עַל טְבוּל יוֹם שֶׁכָּשֵׁר בַּפָּרָה.

ד׳ מָר סָבַר: טוּמְאָה דְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וּמָר סָבַר: טוּמְאָה דְּהָךְ פָּרָשָׁה.

ה׳ הִלְכָּךְ, אוֹנֵן וּטְבוּל יוֹם דִּטְמֵא שֶׁרֶץ – דְּקִילִי, אָתוּ בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּבוּל יוֹם דְּמֵת; אֲבָל מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב – דַּחֲמִיר, שֶׁכֵּן טוּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ; לָא.

ו׳ מְחוּסַּר בְּגָדִים מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֲבוּהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר קְרָא: ״וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת, וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם״ – בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם; אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם, אֵין כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם.

ז׳ וְהָא – מֵהָכָא נָפְקָא?! מֵהָתָם נָפְקָא – דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִשְׁתוּיֵי יַיִן שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ׳, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל״. מְחוּסַּר בְּגָדִים וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, מִנַּיִן?