בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת זבחים › תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ״ט

תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ״ט

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף כ״ט ע״א

א׳ לֹא יְעָרֵב בּוֹ מַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת.

ב׳ ״פִּגּוּל״ – זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ.

ג׳ ״יִהְיֶה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.

ד׳ ״וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם; וְאֵיזֶה? זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ – דְּגָמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִנּוֹתָר, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּז״ב.

ה׳ אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: לְדִידָךְ, ״שְׁלִישִׁי״ דְּפָרָשַׁת ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ – מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמָקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשׁוּלָּשׁ בְּדָם, בְּבָשָׂר וּבְאֵימוּרִין.

ו׳ תִּיפּוֹק לִי מִקְרָא קַמָּא: ״אִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן ״שְׁלִישִׁי״!

ז׳ אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב מַתְנָה; אָמַר לִי: אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: ״שְׁלִישִׁי״ – פְּרָט, ״פִּגּוּל״ – כְּלָל; וְנַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבּוֹ שְׁאָר מְקוֹמוֹת; קָא מַשְׁמַע לַן.

ח׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו״ – אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כּוֹף אׇזְנְךָ לִשְׁמוֹעַ – בִּמְחַשֵּׁב לֶאֱכוֹל מִזִּבְחוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹכֵל מִזִּבְחוֹ לְיוֹם שְׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ: אַחַר שֶׁהוּא כָּשֵׁר, יַחְזוֹר וְיִפָּסֵל?!

ט׳ אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: הֵן! מָצִינוּ בְּזָב וְזָבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם – שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ סָתְרוּ; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּכְשַׁר, שֶׁיַּחְזוֹר וְיִפָּסֵל.

י׳ אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״הַמַּקְרִיב״ – בִּשְׁעַת הַקְרָבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״הַמַּקְרִיב״ אֶלָּא זֶה כֹּהֵן הַמַּקְרִיב? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֹתוֹ״ – בַּזֶּבַח הוּא מְדַבֵּר, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בַּכֹּהֵן.

י״א בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: ״אֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ – יָכוֹל אַף מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּלֹא יֵרָצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ בְּלֹא יֵרָצֶה, וְאֵין הַמְאַחֵר נִדְרוֹ בְּלֹא יֵרָצֶה.

י״ב אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״לֹא יֵחָשֵׁב״ – בְּמַחְשָׁבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי.

י״ג וּבֶן עַזַּאי – דִּבְזֶבַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְאֵינוֹ בְּכֹהֵן, מְנָא לֵיהּ? אִי בָּעֵית אֵימָא: נָפְקָא לֵיהּ מִדַּאֲחֵרִים, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִדִּכְתִיב ״לֹא יֵרָצוּ״ וְ״לֹא יֵרָצֶה״ – זִיבְחָא הוּא.

י״ד וּבֶן עַזַּאי – אוֹתוֹ בְּ״לֹא יֵרָצֶה״ וְאֵין מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ״לֹא יֵרָצֶה״, מֵהָכָא נָפְקָא?! מִדַּאֲחֵרִים נָפְקָא! דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָכוֹל יְהֵא בְּכוֹר שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ –

דף כ״ט ע״ב

א׳ כִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, וְיִפָּסֵל?

ב׳ תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ׳״ – מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר; מָה מַעֲשֵׂר – אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ, אַף בְּכוֹר – אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ.

ג׳ אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי בְּכוֹר, דְּלָאו בַּר הַרְצָאָה הוּא; אֲבָל קָדָשִׁים, דִּבְנֵי הַרְצָאָה נִינְהוּ – אֵימָא לָא לִירַצּוֹ; קָא מַשְׁמַע לַן.

ד׳ וְאַכַּתִּי מֵהָתָם נָפְקָא?! ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״ – וְלֹא בְּקׇרְבָּנְךָ חֵטְא!

ה׳ וּבֶן עַזַּאי – הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״ – וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה אֶלָּא אִם כֵּן מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאֵין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״ – בְּהַאי עָוֹן דְּ״בַל תְּאַחֵר״ נָמֵי מֵתָה; קָא מַשְׁמַע לַן.

ו׳ אֲחֵרִים אוֹמְרִים: בְּמַחְשָׁבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בִּשְׁלִישִׁי. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – ״לֹא יֵחָשֵׁב״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ?

ז׳ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יַנַּאי – דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: מִנַּיִן לְמַחְשָׁבוֹת שֶׁמּוֹצִיאוֹת זוֹ מִזּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֵחָשֵׁב״ – לֹא יְעָרֵב בּוֹ מַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת.

ח׳ וְרַב מָרִי מַתְנֵי, אָמַר רַבִּי יַנַּאי: מִנַּיִן לִמְחַשֵּׁב בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא לוֹקֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יֵחָשֵׁב״.

ט׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב מָרִי: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – אֵין לוֹקִין עָלָיו! אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו.

י׳ מַתְנִי׳ זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַשּׁוֹחֵט, וְהַמְקַבֵּל, וְהַמְהַלֵּךְ, וְהַזּוֹרֵק; לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר; כְּזַיִת; חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת; וּבִלְבַד שֶׁיַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ.

י״א כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? שָׁחַט בִּשְׁתִיקָה, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק בִּשְׁתִיקָה; אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ – זֶהוּ שֶׁמַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ.

י״ב כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? שָׁחַט חוּץ לִמְקוֹמוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ (וְלִזְמַנּוֹ).

י״ג הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, קִיבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – זֶהוּ שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ.

י״ד לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ כְּזַיִת לְמָחָר; כְּזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת בַּחוּץ; כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר; כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.

ט״ו אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁמַּחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת לְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר; שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין.

ט״ז גְּמָ׳ אָמַר אִילְפָא: מַחְלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה אַחַת – דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף בַּעֲבוֹדָה אַחַת מַחְלוֹקֶת.

י״ז בִּשְׁלָמָא לְאִילְפָא – מִדְּרֵישָׁא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, סֵיפָא נָמֵי בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן – רֵישָׁא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, וְסֵיפָא בַּעֲבוֹדָה אַחַת?!

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד