תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל״א

א׳ הַשְׁתָּא ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ כְּלָלָא, ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ מִיבַּעְיָא?!

ב׳ לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ פְּרָטָא, ״כְּזַיִת״ ״כְּזַיִת״ מִיבַּעְיָא?!

ג׳ אִיתְּמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, חֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ – אָמַר רָבָא: ״וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן״ הַפִּיגּוּל. וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי.

ד׳ אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: כְּבֵיצָה אוֹכֶל רִאשׁוֹן וּכְבֵיצָה אוֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה – רִאשׁוֹן. חִלְּקָן – זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. הָא חָזַר וְעֵירְבָן – רִאשׁוֹן הָוֵי.

ה׳ מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: נָפֵל זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה – פְּסָלוּהָ. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת – עֲשָׂאוּהָ שְׁנִיָּה.

ו׳ וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: הָתָם אִיכָּא שִׁיעוּרָא, הָכָא לֵיכָּא שִׁיעוּרָא.

ז׳ אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: הָאוֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה, וְשֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. מַאי, לָאו אַף עַל גַּב דַּהֲדַר מַלְּיֵיהּ?

ח׳ דִּלְמָא דְּלָא הֲדַר מַלְּיֵיהּ!

ט׳ כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ – תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת.

י׳ כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ – תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת.

י״א רַב אָשֵׁי מַתְנֵי הָכִי: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּכְזַיִת – חֶצְיוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ וְחֶצְיוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ; תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת.

י״ב אָמַר רַבִּי יַנַּאי: חִישֵּׁב שֶׁיֹּאכְלוּהוּ כְּלָבִים לְמָחָר – פִּיגּוּל; דִּכְתִיב: ״וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל״.

י״ג מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַמֵּי: אֶלָּא מֵעַתָּה, חִישֵּׁב שֶׁתֹּאכְלֵהוּ אֵשׁ לְמָחָר, דִּכְתִיב: ״תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח״ – הָכִי נָמֵי דְּפִיגּוּל?! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי; וְהָתְנַן: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר חֲצִי כְּזַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין!

י״ד אִי דְּאַפְּקַהּ בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאַפְּקַהּ בִּלְשׁוֹן הַקְטָרָה. דִּלְשׁוֹן אֲכִילָה לְחוֹד, וּלְשׁוֹן הַקְטָרָה לְחוּד.

ט״ו בָּעֵי רַב אָשֵׁי: חִישֵּׁב לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, מַהוּ? בָּתַר מַחְשָׁבָה אָזְלִינַן – דְּאִיכָּא שִׁיעוּרָא, אוֹ בָתַר אוֹכְלִין אָזְלִינַן – וְלֵיכָּא שִׁיעוּרָא?

ט״ז אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין.

א׳ הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דּוּמְיָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר, וְהֵיכִי דָּמֵי – בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם; מִצְטָרֵף! שְׁמַע מִינַּהּ.

ב׳ בָּעֵי רָבָא: חִישֵּׁב לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בְּיָתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, מַהוּ? לַאֲכִילַת גָּבוֹהַּ מְדַמֵּינַן לֵיהּ, אוֹ לַאֲכִילַת הֶדְיוֹט מְדַמֵּינַן לֵיהּ?

ג׳ אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. טַעְמָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר, הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל – מִצְטָרֵף; וְהָא הַקְטָרָה בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס הוּא!

ד׳ דִּלְמָא בְּהֶיסֵּק גָּדוֹל.

ה׳ לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר. טַעְמָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר, הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – מִצְטָרֵף;

ו׳ הָא קָתָנֵי רֵישָׁא: לֶאֱכוֹל אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – מִצְטָרֵף; אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל אִין, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָא!

ז׳ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מְחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ, וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לַאֲכִילַת אָדָם. דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר – כָּשֵׁר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל.

ח׳ אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן – וְלָא תֵּימָא: הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, אֶלָּא אֵימָא: הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל.

ט׳ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִי דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל קָא מַשְׁמַע לַן – מֵרֵישָׁא שְׁמַע מִינַּהּ: כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר – פָּסוּל; הָא כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר – פִּיגּוּל!

י׳ אֶלָּא אִי לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר – מִדּוּקְיָא דְּרֵישָׁא שְׁמַע מִינַּהּ: לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – אִין, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – לֹא;

י״א הַשְׁתָּא וּמָה לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – לָא מִצְטָרֵף, לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר מִיבְּעֵי?!

י״ב לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּלָאו כִּי אוֹרְחֵיהּ קָא מְחַשֵּׁב; אֲבָל הָכָא, דִּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ וּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ – אֵימָא לִיצְטָרֵף; קָא מַשְׁמַע לַן.

י״ג הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבְּלוּ דָּמָן

י״ד מַתְנִי׳ כׇּל הַפְּסוּלִין שֶׁשָּׁחֲטוּ – שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים וּבְנָשִׁים וּבַעֲבָדִים וּבִטְמֵאִים. וַאֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְמֵאִים נוֹגְעִין בַּבָּשָׂר. לְפִיכָךְ הֵן פּוֹסְלִין בְּמַחְשָׁבָה.