תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל״ג

א׳ מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ סְבִירָא לְהוּ: טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִבּוּר.

ב׳ לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: כׇּל הַסְּמִיכוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם קוֹרֵא עֲלֵיהֶן אֲנִי תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה;

ג׳ חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, שֶׁאֵין מְצוֹרָע יָכוֹל לִיכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁמַּזִּין עָלָיו מִדַּם חַטָּאתוֹ וּמִדַּם אֲשָׁמוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ בִּיאָה בְּמִקְצָת לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה – לִיעַיֵּיל יְדֵיהּ וְלִסְמוֹךְ!

ד׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: מְרַחַק צָפוֹן.

ה׳ וְלֶיעֱבֵד פִּישְׁפֵּשׁ! אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל אֶת כׇּל מְלֶאכֶת הַתַּבְנִית״.

ו׳ אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף: כָּל הַסּוֹמֵךְ – רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ מַכְנִיס, מַאי טַעְמָא? כֹּל כֹּחוֹ בָּעֵינַן; הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.

ז׳ מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר סְמִיכַת אֲשַׁם מְצוֹרָע דְּאוֹרָיְיתָא, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה דְּאוֹרָיְיתָא – לֵיעוּל וְלִסְמוֹךְ לְהֶדְיָא, דְּרַחֲמָנָא אָמַר!

ח׳ אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּפְסִיעוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: סְמִיכַת אֲשַׁם מְצוֹרָע דְּאוֹרָיְיתָא, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.

ט׳ מֵיתִיבִי: ״וְסָמַךְ... וְשָׁחַט״ – מָה סְמִיכָה בִּטְהוֹרִין, אַף שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִין. וְאִי אָמְרַתְּ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא – בִּטְמֵאִין נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ!

י׳ אֶלָּא אֵיפוֹךְ – סְמִיכַת אֲשַׁם מְצוֹרָע לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה דְּאוֹרָיְיתָא.

א׳ רָבִינָא אָמַר: לְעִנְיַן מַלְקוֹת אִיתְּמַר.

ב׳ כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְעִנְיַן טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ אִיתְּמַר.

ג׳ דְּאִיתְּמַר: טָמֵא שֶׁנָּגַע בְּקוֹדֶשׁ – רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לוֹקֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לוֹקֶה – ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – הָהוּא בִּתְרוּמָה כְּתִיב.

ד׳ וְרֵישׁ לָקִישׁ – הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ: אַזְהָרָה לְאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ! דְּאִיתְּמַר: אַזְהָרָה לָאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ מִנַּיִן? רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״.

ה׳ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תָּנֵי בַּרְדְּלָא, אָתְיָא ״טוּמְאָתוֹ״–״טוּמְאָתוֹ״ מִבִּיאַת מִקְדָּשׁ; מָה לְהַלָּן עָנַשׁ וְהִזְהִיר, אַף כָּאן עָנַשׁ וְהִזְהִיר.

ו׳ טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ – מִדְּאַפְּקַהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה; אַזְהָרָה לָאוֹכֵל – מִדְּאִיתַּקַּשׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ.

ז׳ תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ – אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. אַתָּה אוֹמֵר אַזְהָרָה לְאוֹכֵל; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ?

ח׳ תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא״ – מַקִּישׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ; מָה מִקְדָּשׁ – דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ