תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ״ט

א׳ מִזְבַּח הָעוֹלָה וְגוֹ׳״ – מִזְבֵּחַ בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא כִּיּוֹר בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד. הֵיכָן הָיָה נוֹתְנוֹ? בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ קִימְעָא כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם.

ב׳ מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ!

ג׳ וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בְּבֵין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ!

ד׳ אִי נָמֵי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ!

ה׳ וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הָאוּלָם וְהֵיכָל חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן?

ו׳ כִּי נָמֵי מוֹקְמַתְּ לַהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַצָּפוֹן – הָוֵה לֵיהּ בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ;

ז׳ וְנוֹקְמַהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַצָּפוֹן, בְּבֵין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ!

ח׳ אָמַר קְרָא: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכֵּלִים.

ט׳ מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכְּלוּם, וַאֲפִילּוּ מִן הַמִּזְבֵּחַ.

י׳ אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין. מִקְרָא הוּא בְּיָדֵינוּ, וּשְׁכַחְנוּהוּ. כִּי סְלֵיק רַב כָּהֲנָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי דְּקָאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן לַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – שֶׁכׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין?

י״א שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ״ – וְכִי עָלָיו אַתָּה זוֹבֵחַ?! אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר. אָמַר: הַיְינוּ קְרָא דְּאִישְׁתְּמִיט לֵיהּ לְרַב.

י״ב וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. בְּמַאי פְּלִיגִי? רַב סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים נִידְחִין.

י״ג מֵיתִיבִי: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהָיוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. נִבְנָה?! דְּחוּיִין מֵעִיקָּרָא נִינְהוּ!

י״ד אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נֶהֱרַס הַמִּזְבֵּחַ. נֶהֱרַס?! הָא אִיזְּקוּן לְהוּ!

ט״ו אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. וְלָא תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ? אֵימָא: שֶׁנִּשְׁחֲטוּ.

ט״ז וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַר – מַקְטִירִין קְטֹרֶת בִּמְקוֹמוֹ!

י״ז כִּדְאָמַר רָבָא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָמִים; הָכָא נָמֵי – מוֹדֶה רַב בְּדָמִים.

י״ח מַאי רַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״בַּיּוֹם הַהוּא קִידַּשׁ הַמֶּלֶךְ תּוֹךְ הֶחָצֵר וְגוֹ׳, כִּי מִזְבֵּחַ (שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה) קָטָן מֵהָכִיל״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

י״ט אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי,

א׳ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא״, וְאִילּוּ בְּבֵית עוֹלָמִים הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה׳ בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף״;

ב׳ וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן עוֹלוֹת וּלְמִנְיַן אַמּוֹת – זֶה גָּדוֹל מִזֶּה!

ג׳ אֶלָּא מַהוּ ״קָטָן מֵהָכִיל״, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״פְּלוֹנִי נַנָּס הוּא״ – וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה.

ד׳ וְרַבִּי יְהוּדָה – שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי! רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה – גָּדוֹל הָיָה. דְּתַנְיָא: ״חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי.

ה׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״רָבוּעַ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״רָבוּעַ״; מָה לְהַלָּן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד, אַף כָּאן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד.

ו׳ וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכׇל רוּחַ״. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו״ – מְלַמֵּד שֶׁמֵּאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד.

ז׳ וְרַבִּי יוֹסֵי, כִּי גְּמִר גְּזֵירָה שָׁוָה – בְּגוֹבְהָהּ הוּא דִּגְמִיר. דְּתַנְיָא: ״וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

ח׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״רָבוּעַ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״רָבוּעַ״; מָה לְהַלָּן – גּוֹבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ, אַף כָּאן – פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ.

ט׳ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֶת הֶחָצֵר מֵאָה אַמָּה וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגוֹ׳״ – אֶפְשָׁר כֹּהֵן עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ, וְכׇל הָעָם רוֹאִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ?!

י׳ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ״ – מָה מִשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת; וְאוֹמֵר: ״קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה